הגדרות נגישות

ההגדרות משנות רק את התצוגה במכשיר הזה, ונשמרות לביקור הבא. את הכפתור אפשר לגרור למקום אחר במסך. קיצור מקלדת לפתיחה: Alt+A

הצהרת נגישות

התחלתם למלא בקשה להצעת מחיר.

להמשיך (שלב )
תכנון

תת מבנה לחיפוי: אלומיניום או פלדה מגולוונת?

אלומיניום קל יותר להרמה באתר; פלדה יכולה לתת קשיחות גבוהה יותר בחתך קטן. הבחירה תלויה גם בתנועה עם החום, בהגנה מקורוזיה ובדרישות האש.

בעמוד הזה (9)

התשובה בקצרה

אלומיניום שוקל בערך שליש מפלדה ומתארך בחום בערך פי שניים ממנה. לכן תת מבנה מאלומיניום קל להתקנה, אבל צריך נקודות קבועות ומחליקות ומרווחים שמאפשרים תנועה. פלדה מגולוונת קשיחה יותר ומתאימה למרחקים גדולים מהקיר ולגישור בין תקרות, ובסביבה ימית אורך החיים של הגלוון תלוי בעובי שלו. בשני המקרים מפרידים בין מתכות שונות, ובודקים את התכנון גם מול דרישות האש. כשהחיפוי כבד והמרחק מהקיר גדול, פלדה היא בדרך כלל נקודת המוצא. בלוחות קלים על קיר בטון, אלומיניום.

מה ההבדל, בקצרה?

אלומיניום קל ונע הרבה עם החום. פלדה כבדה, קשיחה יותר וזזה פחות, אבל צריכה הגנה מקורוזיה. כמעט כל ההבדלים בתכנון נובעים משני המשפטים האלה.

תת מבנה (Sub-frame) הוא השלד המשני שבין החיפוי לקיר: תושבות שמעוגנות לקיר, פרופילים אנכיים, ולפעמים גם פרופילים אופקיים. הוא מעביר את המשקל של הלוחות ואת הרוח אל הקיר, ומאפשר ליישר את החזית על קיר שאינו ישר. בחזית מאווררת הוא גם יוצר את חלל האוויר שמאחורי הלוחות. על החזית כולה: חזית מאווררת.

תת מבנה מאלומיניום מול תת מבנה מפלדה מגולוונת
נושאאלומיניוםפלדה מגולוונת
צפיפותבערך 2,700 ק”ג למ”ק [מקור 3] בערך 7,850 ק”ג למ”ק [מקור 3]
התפשטות תרמיתבערך 23 מיליוניות למעלה [מקור 1] 12 מיליוניות למעלה [מקור 2]
פרופיל של 3 מ’, 60 מעלותמתארך בערך 4.2 מ”ממתארך בערך 2.2 מ”מ
הגנה מקורוזיההחומר עצמו. סיכון גלווני במגע עם מתכות אחרות [מקור 7] שכבת אבץ, שאורך החיים שלה תלוי בעובי ובסביבה [מקור 8]
באשנקודת ההיתוך של אלומיניום טהור: 660 מעלות [מקור 4] מאבדת חוזק החל מבערך 300 מעלות [מקור 5]
תקן לתכןאין תקן ישראלי. בפועל EN 1999ת”י 1225 חלק 1.1 (2023) [מקור 10]
מתאים בדרך כלללוחות קלים, קיר בטון, מרחק קטן מהקירחיפוי כבד, מרחק גדול מהקיר, גישור בין תקרות

השוואה כללית. הערכים מגיעים מהמקורות שבסוף העמוד, ובכל פרויקט מחשבים לפי המערכת והחתכים שנבחרו.

משקל וקשיחות

לפי טבלאות של Engineering ToolBox, אלומיניום מסגסוגת 6061 שוקל 2,720 ק”ג למ”ק, ופלדה 7,850 ק”ג למ”ק [מקור 3] . כלומר, פרופיל אלומיניום שוקל בערך שליש מפרופיל פלדה באותו נפח. על פיגום, כשהפרופילים עולים ביד, זה הבדל מורגש.

אבל משקל הוא לא הכול. אלומיניום גם גמיש יותר, ולכן כדי לקבל את אותה קשיחות צריך חתך גדול יותר. כשהתושבת בולטת הרבה מהקיר, או כשהפרופיל צריך לגשר בין שתי תקרות, הקשיחות היא שמכריעה, ושם פלדה מקבלת יתרון. כך נראה פתרון כזה כשהקיר לא מתאים לעיגון: קונסטרוקציות פלדה לחזיתות.

התפשטות תרמית: למה אלומיניום צריך מרווח

כל מתכת מתארכת כשהיא מתחממת. השאלה היא כמה. לפלדה מבנית, מקדם ההתפשטות הוא 12 מיליוניות לכל מעלת צלזיוס [מקור 2] . לאלומיניום מסגסוגת 6061 הוא בערך 23.4 מיליוניות, כמעט פי שניים [מקור 1] .

דוגמת חישוב (להמחשה, לא לתכנון). פרופיל באורך 3 מ’ עובר שינוי טמפרטורה של 60 מעלות, למשל בין לילה חורפי ליום קיץ על חזית כהה:

  • אלומיניום: 3,000 מ”מ × 60 × 0.0000234 = בערך 4.2 מ”מ.
  • פלדה: 3,000 מ”מ × 60 × 0.000012 = בערך 2.2 מ”מ.

ההבדל הוא 2 מ”מ על כל 3 מ’. אם הפרופיל קבוע בשני הקצוות, התנועה הזו הופכת למאמץ בפרופיל, בתושבות ובלוחות.

לכן תת מבנה מאלומיניום בנוי מנקודות קבועות ומנקודות מחליקות. לפי fischer, הנקודה הקבועה נושאת את כל המשקל העצמי של הלוחות ושל תת המבנה, יחד עם החלק שלה בעומס הרוח. הנקודה המחליקה בנויה עם חורים מוארכים, שמאפשרים לפרופיל לזוז בהתפשטות, והיא מעבירה עומס רוח [מקור 6] . בין פרופיל לפרופיל משאירים מרווח, ולוח חיפוי לא מחברים לשני פרופילים שזזים בנפרד.

קורוזיה: גלוון, מלח ומגע בין מתכות

פלדה מגולוונת מוגנת בשכבת אבץ. לפי איגוד המגלוונים באוסטרליה, אורך החיים של ציפוי גלוון חם עומד ביחס ישר לעובי שלו, והוא תלוי בקטגוריית הקורוזיביות של הסביבה, בסולם שבין C1 לבין CX. ליד הים, כלורידים באוויר מאיצים את הקורוזיה [מקור 8] . מכאן שבחזית קרובה לים, עובי הגלוון הוא חלק מהתכנון, ולא פרט שמשאירים לספק.

לפי הרצאה של אדיט משנת 2018, ת”י 1872 חלק 2 לאבן מלאכותית דורש נירוסטה 316 עד 1,000 מ’ מהים, ובשאר המקרים מתיר גלוון חם של 50 מיקרון או ציפוי שרדייזינג של 30 מיקרון [מקור 9] .

אלומיניום לא צריך ציפוי כדי לעמוד בחוץ, אבל הוא רגיש למגע עם מתכות אחרות. לפי BRANZ, קורוזיה גלוונית נוצרת כששתי מתכות שונות מחוברות חשמלית ויש ביניהן מים. בין אלומיניום לנירוסטה הפרש הפוטנציאל גדול מספיק כדי שהאלומיניום ייפגע [מקור 7] . הסיכון גדל כשלחות נלכדת בנקודת המגע לאורך זמן, ובסביבה ימית מלח מגביר אותו. יחס השטחים חשוב: בורג נירוסטה קטן בפרופיל אלומיניום גדול מגדיל את הקורוזיה רק מעט, כל עוד החשיפה למלח מוגבלת [מקור 7] .

איך מונעים? לפי BRANZ: מתכננים כך שמים לא יעמדו בנקודת המגע, ומפרידים בין המתכות בדיסקיות או במרווחים עמידים שאינם מוליכים. צבע על האלומיניום לא תמיד מספיק, כי הוא עלול להתבלות או להיפגע מהבורג [מקור 7] .

ומה קורה באש?

נקודת ההיתוך של אלומיניום טהור היא 660 מעלות, ושל סגסוגות אלומיניום בטווח שבין 463 מעלות לבין 671 מעלות [מקור 4] . פלדה נמסה בטמפרטורה גבוהה בהרבה, אבל מאבדת חוזק הרבה לפני כן: לפי SCI, איבוד החוזק מתחיל סביב 300 מעלות, ומואץ מעל 400 מעלות. בטמפרטורה של 550 מעלות נשאר לפלדה מבנית רגילה בערך 60% מחוזק הכניעה שלה [מקור 5] .

מה זה אומר לחזית? שבשריפה חזקה בחלל, גם תת מבנה מפלדה וגם תת מבנה מאלומיניום יאבדו חוזק, והשאלה היא כמה מהר ומה יקרה ללוחות שהם נושאים. בבניין גבוה, דרישות האש לחיפוי ולבידוד, וחסמי האש בחלל, נקבעים מול יועץ הבטיחות. הפירוט: בטיחות אש בחזיתות.

מה משפיע על העלות?

אנחנו לא מפרסמים מחירים. אבל אלה הגורמים שקובעים את ההבדל בין שתי האפשרויות בפרויקט מסוים:

  • כמות החומר. משקל החיפוי והמרחק מהקיר קובעים את החתכים. חתך פלדה קטן יכול להחליף חתך אלומיניום גדול, ולהפך.
  • ייצור. פרופילי אלומיניום מגיעים בדרך כלל כמערכת מוכנה של ספק. פלדה מיוצרת לרוב במסגרייה, לפי תוכניות, ועוברת גלוון אחרי הייצור.
  • התקנה. פרופיל קל מותקן מהר יותר, ובפחות ציוד הרמה.
  • מסמכים. למערכת של ספק יש לפעמים אישור טכני (ETA) לערכה שלמה, שחוסך חלק מהבדיקות. לפלדה שתוכננה לפרויקט, החישוב הוא המסמך.
  • תחזוקה. בסביבה ימית, עובי הגלוון ואיכות הטיפול בחיבורים קובעים מתי תצטרכו לחזור לחזית.

אז מתי כל אחד?

אין תשובה אחת, וזו ההחלטה שאנחנו מקבלים בתחילת כל תכנון. אלה נקודות המוצא שלנו:

אלומיניום מתאים כשהחיפוי קל יחסית, כמו HPL, לוחות פורצלן דקים או מתכת, כשהקיר הוא בטון שאפשר לעגן אליו ישירות, וכשהמרחק מהקיר קטן. יש לו יתרון גם כשהספק מביא מערכת שלמה עם אישור טכני.

פלדה מגולוונת מתאימה כשהחיפוי כבד, כמו אבן, כשהמרחק בין החיפוי לקיר גדול, וכשהקיר לא מתאים לעיגון ותת המבנה צריך לגשר בין תקרות או עמודים. אותה פלדה מתוכננת לפי ת”י 1225 חלק 1.1 (2023), שמיועד לשימוש יחד עם ת”י 412, ת”י 413 ות”י 414 [מקור 10] .

ושילוב? הוא קיים, למשל קונסטרוקציית פלדה ראשית ועליה פרופילי אלומיניום. אז כל נקודת מגע בין החומרים מקבלת הפרדה, ותכנון של תנועה.

בכל אחת מהאפשרויות, עומס הרוח על תת המבנה מחושב לפי ת”י 414 (2023), שחל במפורש גם על אלמנטים שמחוברים למבנה [מקור 11] . ← עומסי רוח על חיפוי

גשר תרמי בתושבות

תושבת מתכת שעוברת דרך הבידוד אל הקיר מעבירה חום. לפי fischer, כדי להקטין את הגשר התרמי מצמידים לגב תושבות האלומיניום רפידות Thermostop עשויות PVC קשיח [מקור 6] . בתושבת מפלדה הגשר קטן יותר בגלל המוליכות הנמוכה של הפלדה, אבל גם שם מספר התושבות למ”ר הוא מה שקובע. חישוב הבידוד של המעטפת לוקח את זה בחשבון.

שאלות נפוצות

פי כמה אלומיניום מתארך יותר מפלדה?

בערך פי שניים. המקדם של פלדה מבנית הוא 12 מיליוניות למעלה [מקור 2] , ושל אלומיניום 6061 בערך 23.4 מיליוניות [מקור 1] . פרופיל של 3 מ’ שהטמפרטורה שלו עולה בשישים מעלות מתארך בערך 4.2 מ”מ באלומיניום, ובערך 2.2 מ”מ בפלדה.

אפשר לחבר פרופיל אלומיניום בבורג נירוסטה?

כן, עם תשומת לב. בורג קטן בפרופיל גדול נחשב מצב מתון, אבל במקום שבו לחות נלכדת, ובסביבה ימית, הסיכון לקורוזיה גלוונית גדל [מקור 7] . מפרידים בדיסקיות שאינן מוליכות, ומתכננים ניקוז.

מה עובי הגלוון שצריך ליד הים?

זה תלוי בסביבה ובאורך החיים שרוצים. אורך החיים של הגלוון עומד ביחס ישר לעובי שלו [מקור 8] . את העובי קובע המהנדס לפי קטגוריית הקורוזיביות של האתר.

יש תקן ישראלי לתת מבנה?

לתכן מבני פלדה יש ת”י 1225 חלק 1.1 (2023) [מקור 10] . לתכן מבני של אלומיניום לא מצאנו תקן ישראלי, ובפועל עובדים לפי EN 1999.

המידע במאמר כללי, ונועד להעשרה בלבד. הוא לא ייעוץ הנדסי, ולא מחליף בדיקה בשטח וחוות דעת של מהנדס על המבנה שלכם. כל מבנה, חומר ושיטת התקנה שונים, ולכן אל תסתמכו על המידע כאן בהחלטות של תכנון, ביצוע או בטיחות.

מקורות

  1. Thermal expansion of metals (מקדמי התפשטות) Engineering ToolBox · נבדק לאחרונה:
  2. Steel material properties (מקדם התפשטות של פלדה מבנית) SteelConstruction.info (SCI) · נבדק לאחרונה:
  3. Metals and alloys: densities Engineering ToolBox · נבדק לאחרונה:
  4. Metals: melting temperatures Engineering ToolBox · נבדק לאחרונה:
  5. Fire and steel construction SteelConstruction.info (SCI) · נבדק לאחרונה:
  6. wall holders FLH: נקודה קבועה, נקודה מחליקה ורפידות Thermostop fischer · נבדק לאחרונה:
  7. Compatibility of aluminium and steel BRANZ · נבדק לאחרונה:
  8. Protective life of galvanized coating (Design Manual) Galvanizers Association of Australia · נבדק לאחרונה:
  9. עיגון לחיפוי אבן מתוך ת"י 1872/2378 (הרצאה, 13.3.2018). מקור משני אדיט בע"מ · 2018 · נבדק לאחרונה:
  10. ת"י 1225 חלק 1.1 (2023), תכן מבנים מפלדה: כללים כלליים וכללים עבור בניינים. דף התקן מכון התקנים הישראלי · ת"י 1225 חלק 1.1 · 2023 · נבדק לאחרונה:
  11. ת"י 414 (2023), עומסים במבנים: עומסים כלליים, עומס רוח. דף התקן מכון התקנים הישראלי · ת"י 414 · 2023 · נבדק לאחרונה:

מתלבטים בחומר של תת המבנה?

שלחו חתך, חומר החיפוי וסוג הקיר. נבדוק מה מתאים ונחשב.

א׳ עד ה׳, 9:00 עד 19:00