עיקרי התקן
שני פרטים בתקנות התכנון והבנייה עוסקים ישירות באש בחזית. פרט 3.7.1.6 קובע סיווג מינימלי לחיפוי מתכתי ולוחות MCM עם שכבת בידוד, בבניינים מעל 18 מ’ עם מגורים או לינה. פרט 3.7.1.5 דורש בבניין גבוה ורב קומות הפרדה אנכית עמידת אש של 0.90 מ’ לפחות בין קומות. את הסיווג קובע ת”י 755, ואת השימוש המותר בחומרים קובע ת”י 921. על HPL אין בתקנות הוראה מפורשת, ולכן את ההחלטה בבניין גבוה מקבלים עם יועץ בטיחות אש.
מה התקנות דורשות מהחזית?
התוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש”ל 1970, היא המקום שבו כתובות הדרישות הטכניות מהבניין. בפרק על בניין גבוה ורב קומות יש שני פרטים שנוגעים לחזית [מקור 1] :
- פרט 3.7.1.6, “התקנת חומר חיפוי בחזית הבניין”. קובע מאיזה סיווג אש צריכים להיות חיפוי מתכתי ובידוד מאחוריו.
- פרט 3.7.1.5, “הפרדת אש אנכית בין קומות”. קובע כמה גובה של אלמנט עמיד אש צריך להיות בין חלון לחלון בקומות שונות.
לצדם יש הוראה כללית. פרט 14.00 מפנה לת”י 921 לעניין השימוש המותר בחומרי בנייה לפי התגובה שלהם בשריפה, ולת”י 755 לעניין בדיקת הדליקות. הוא גם קובע שאת העמידה בתנאים מוכיחים בתעודה של מעבדה מוכרת [מקור 1] .
הגדרות הגובה חשובות כאן. בניין גבוה הוא בניין שהקומה הגבוהה ביותר לאכלוס בו נמצאת מעל 13 מ’ ועד 29 מ’ מעל מפלס הכניסה הקובעת. בניין רב קומות הוא בניין שהקומה הזו בו מעל 29 מ’ [מקור 1] . לכלל של החיפוי המתכתי יש סף משלו, 18 מ’.
פרט 3.7.1.6: חיפוי מתכתי ולוחות MCM
הפרט חל כשמתקיימים שלושה תנאים יחד [מקור 1] :
- הבניין הוא בניין גבוה שגובהו מעל 18 מ’, או בניין רב קומות.
- יש בו לפחות אחד מהשימושים האלה: מגורים, מעונות סטודנטים, בית מלון, דיור מוגן, או מוסד רפואי או מעון שמשמשים ללינה.
- החיפוי עשוי מחומרים מרוכבים מתכתיים (MCM) או מחומרים מתכתיים, ויש שכבת בידוד בין קיר החוץ לחיפוי.
כשהתנאים מתקיימים, הדרישה תלויה במתזים:
| נושא | כל שכבות החיפוי | שכבת הבידוד |
|---|---|---|
| מתזים בכל חלקי הבניין | v.3.3 או B לפחות | v.3.3 או B לפחות |
| בלי מתזים בכל חלקי הבניין | vi.4.4 או A1 לפחות | v.3.3 או B לפחות |
סיכום שלנו של נוסח התקנות. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות.
מעבר לסיווג של כל שכבה, הפרט דורש שמערכת הבידוד והגימור החיצוני תהיה לפי ת”י 921. כל עוד ת”י 921 לא כולל הוראות לחומר החיפוי, המערכת צריכה לעמוד בתקן האמריקאי NFPA 285 [מקור 1] . NFPA 285 הוא מבחן בקנה מידה גדול, שבודק מערכת חיפוי שלמה ולא חומר בודד [מקור 11] .
ויש חריג אחד: הפרט לא חל על החלפה נקודתית של חיפוי קיים שלא עומד בו, בתנאי שעמידות האש של החיפוי לא נפגעת בגלל ההחלפה [מקור 1] .
שימו לב לשני דברים. הפרט מדבר על חיפוי מתכתי ועל MCM בלבד, ולא מזכיר אבן, פורצלן או HPL. הסימונים v.3.3 וגם vi.4.4 הם סימונים של הסיווג הישראלי. לפי דף התקן, מהדורת 2023 של ת”י 755 מסווגת קירות ותקרות לשלוש קטגוריות: בלתי מתלקח, התלקחות מוגבלת ומתלקח [מקור 2] . איך הסימונים שבתקנות מתורגמים לקטגוריות של המהדורה החדשה?
הפרדת אש בין קומות: 0.90 מ’
פרט 3.7.1.5 חל על בניין גבוה ועל בניין רב קומות. הוא דורש הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות, בקיר מסך ובחלונות בקיר חיצוני, באלמנטים עמידי אש שאורכם האנכי 0.90 מ’ לפחות [מקור 1] .
אפשר לחלק את ההפרדה לשני מישורים: רכיב אנכי ורכיב אופקי, כמו בליטה או מדף, באורך כולל של 0.90 מ’ לפחות, כשהרכיב האנכי לבדו הוא 0.50 מ’ לפחות. את האורך האופקי מודדים מהמישור החיצוני של הזיגוג [מקור 1] .
בחזית עם חלונות רצופים, או בקיר מסך, זו החלטה שמשפיעה על החלוקה של כל החזית, ולכן היא נכנסת לתכנון כבר בשלב הראשון. בקיר מסך ההפרדה נמצאת בפס שמול שפת התקרה. את עמידות האש של הרכיב הזה, ואת האטימה בין שפת התקרה לקיר, קובע יועץ הבטיחות.
תגובה לאש מול עמידות אש
שני המונחים נשמעים דומים, אבל הם עונים על שאלות שונות.
תגובה לאש מתארת איך חומר מתנהג כשהאש מגיעה אליו: אם הוא נדלק, כמה מהר הלהבה מתפשטת עליו, כמה עשן הוא מפיק. זה מה שת”י 755 מסווג, לפי נתונים מבדיקות של תגובה בשריפה [מקור 2] . זה גם מה שפרט 3.7.1.6 דורש מהחיפוי ומהבידוד.
עמידות אש מתארת כמה זמן אלמנט שלם, כמו קיר, תקרה או דלת, ממשיך להפריד בין שני חללים בזמן שריפה. זה תחום של ת”י 931 על חלקיו. ת”י 931 חלק 1.8, לדוגמה, בודק אלמנטים מפרידים אנכיים שאינם נושאים. לפי דף התקן, הוא לא מתאים לבדיקת קיר מסך שתלוי על שפות התקרות, וקירות עם זיגוג נבדקים לפי חלק 3 [מקור 4] .
ההפרדה של 0.90 מ’ בין קומות היא דרישה של עמידות אש. הסיווג של לוח MCM הוא דרישה של תגובה לאש. חזית אחת צריכה לעמוד בשתיהן.
ת”י 755 ות”י 921: מה כל אחד עושה
ת”י 755 (2023) הוא תקן הסיווג. הוא פורסם ביום 30.11.2023, ונכנס לרשומות ביום 6.12.2023. המהדורה הקודמת, משנת 2013, בוטלה ביום 6.12.2024. גוף התקן באנגלית, עם שינויים לאומיים בעברית [מקור 2] .
ת”י 921 (2025) קובע איזה סיווג נדרש, ואיפה. לפי דף התקן, הוא מסווג גימורים של קירות, תקרות ורצפות לפי סוג הבניין והמקום בו, ועוסק גם בציפויים ובחיפויים בצד החיצוני של הבניין: חומרים מרוכבים מתכתיים, פלסטיק מוקצף וחיפוי פלסטי. הוא פורסם ביום 30.4.2025 ונכנס לרשומות ביום 8.5.2025. הוא בא במקום ת”י 921 משנת 2016 ובמקום ת”י 921 חלק 1 משנת 2011 [מקור 3] .
בקיצור: ת”י 755 אומר לאיזו קטגוריה החומר שייך, ות”י 921 אומר לאיזו קטגוריה הוא צריך להשתייך כדי להיות במקום הזה. את הסיווג של מוצר מסוים מוכיחים בתעודה של מעבדה מוכרת [מקור 1] , ולא בעלון של ספק.
לוחות MCM ואלוקובונד: הכול בליבה
לוח MCM, שבשוק קוראים לו גם ACP או אלוקובונד, בנוי משני גיליונות אלומיניום דקים וליבה ביניהם. לפי עלון סיכונים של חברת הביטוח Chubb, הליבה היא בדרך כלל פוליאתילן (PE) נקי, או תערובת של פוליאתילן וסיבים מינרליים. ליבה שחורה היא בדרך כלל פוליאתילן, שהוא חומר דליק [מקור 10] .
ההבדל בין המוצרים נמדד בסיווג האירופי לפי EN 13501-1. דוגמה מיצרן אחד: ALUCOBOND PLUS, עם ליבה ממולאת במינרלים, מסווג B-s1,d0, ואילו ALUCOBOND A2 מסווג A2-s1,d0 [מקור 9] [מקור 8] . לפי פרט 3.7.1.6, לוח בסיווג B יכול לעמוד בדרישה רק בבניין שיש בו מתזים בכל החלקים. בלי מתזים, הדרישה היא A1 או vi.4.4 [מקור 1] . האם לוח בסיווג A2 עומד בדרישה הזו? לפי הנוסח, A2 אינו A1.
וגם לוח שעומד בסיווג לא סוגר את העניין לבד. הפרט דורש שהמערכת כולה, עם הבידוד והגימור, תעמוד בת”י 921 או בתקן NFPA 285 [מקור 1] .
ומה עם HPL?
בתקנות אין הוראה מפורשת על HPL. פרט 3.7.1.6 מזכיר רק MCM וחומרים מתכתיים [מקור 1] , ודף התקן של ת”י 921 מונה חומרים מרוכבים מתכתיים, פלסטיק מוקצף וחיפוי פלסטי, בלי לנקוב בלוחות HPL בשמם [מקור 3] . מזה לא נובע שלוחות HPL מותרים בכל מקום, וגם לא שהוא אסור. ההחלטה בבניין גבוה עוברת דרך יועץ בטיחות האש ורשות הרישוי.
מה כן ידוע על החומר עצמו? לפי הנחיה של ממשלת ויילס משנת 2019, הסיווג של לוח HPL תלוי בעובי שלו ובתוספים מעכבי בעירה. לוח FR מגיע בדרך כלל לסיווג B-s1,d0, ולוח בלי מעכבי בעירה יכול להיות בסיווג C או D [מקור 7] . באותה הנחיה כתוב שהממשלה לא מכירה לוח HPL שמגיע לסיווג A2-s1,d0, ושמערכת עם לוחות HPL מכל סוג ועם בידוד דליק כנראה לא תעכב התפשטות אש כראוי. מערכת אחת שנבדקה בהצלחה בבדיקה בקנה מידה מלא הייתה לוח HPL בסיווג B-s1,d0 עם בידוד צמר סלע [מקור 7] .
זה הקשר בריטי, ולא דין ישראלי. בבריטניה הוצע אז להגביל חומרים בקירות חוץ של בנייני מגורים חדשים מעל 18 מ’ לחומרים בסיווג A1 או A2-s1,d0 [מקור 7] . בישראל אין היום כלל כזה ללוחות HPL, ולכן העמוד הזה לא נוקט עמדה מעבר לנתונים. על החומר עצמו, התנועה שלו והקיבוע: חיפוי HPL.
חזית מאווררת: חסמי אש בחלל
בחזית מאווררת יש חלל אוויר בין החיפוי לקיר או לבידוד. לפי ההנחיות הטכניות של סקוטלנד, חלל מאוורר מקדם בדרך כלל התפשטות אש מהירה יותר מחלל סגור, כי יש בו אספקה שופעת של אוויר [מקור 12] .
הפתרון הוא חסם חלל. חסם “פתוח” משאיר בשגרה מרווח לאוויר ולניקוז, ונסגר בשריפה. בחסם האופקי של Siderise, לדוגמה, ליבה של צמר סלע בסיווג A1 נושאת פס תופח בחזית שלה. בחום הפס מתנפח וסוגר את המרווח שהושאר בהתקנה בין החסם לגב החיפוי. היצרן מציע גרסה למרווח של עד 25 מ”מ וגרסה למרווח של עד 50 מ”מ, עם תושבות מפלדה מגולוונת או מנירוסטה [מקור 11] . ההנחיות הסקוטיות מכירות בכך שעשן עובר את החסם בשלב הראשון של השריפה, לפני שהפס מגיב, ולא רואות בזה בעיה כי החלל פתוח לאוויר [מקור 12] .
איפה בדיוק שמים חסמים ובאיזה מרווח, קובע יועץ הבטיחות לפי הבניין. מה ששייך לתכנון שלנו: החסם צריך תושבות שמעוגנות לקיר, הוא צריך מקום שלא מתנגש בפרופילים ובתושבות של תת המבנה, והמרווח שלו צריך להתאים לעומק החלל שתכננו. ובאתר, ת”י 2174 עוסק בבחינה של התקנת מערכות לחסימת אש, כולל אימות שמה שהותקן תואם את מה שנדרש [מקור 5] .
איך החלל עובד ומה עוד מתכננים בו: חזית מאווררת. ואם החיפוי הוא אבן מעל בידוד: חיפוי אבן על פנל מבודד או על בידוד חיצוני.
מי מחליט בפרויקט?
רשות הכבאות היא גורם מייעץ לרשות הרישוי, לפי תקנה 18(א) ותקנה 95(ב)(5) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע”ו 2016. כך כתוב בהחלטה של כבאות והצלה לישראל משנת 2021, שעסקה בהפרדות אש. באותה החלטה הוזכרה גם עמימות בנוסח התקנות [מקור 6] .
בפרויקט עצמו, את פרק הבטיחות בבקשה להיתר מכין יועץ בטיחות אש. הוא קובע את סיווג החומרים הנדרש, את ההפרדות ואת מיקום החסמים. אנחנו מתכננים את החזית כמבנה: איך הלוחות, תת המבנה, החסמים והעוגנים מחזיקים, ואיך הם עומדים ברוח ובמשקל. כשהחומר שהיועץ דורש שונה מהחומר שתוכנן, זה משנה את המשקל, את מרווחי העוגנים ולפעמים את המערכת כולה. לכן כדאי לסגור את שאלת האש לפני שמתחילים לחשב.
שאלות נפוצות
מאיזה גובה חלים כללי האש על חיפוי מתכתי?
פרט 3.7.1.6 חל על בניין גבוה שגובהו מעל 18 מ’ ועל בניין רב קומות, כשיש בהם מגורים או לינה, וכשיש שכבת בידוד בין הקיר לחיפוי המתכתי [מקור 1] .
האם אלוקובונד מותר בבניין מגורים גבוה?
זה תלוי בסוג הליבה, במתזים ובמערכת כולה. עם מתזים בכל הבניין, החיפוי והבידוד צריכים להיות לפחות B או v.3.3. בלי מתזים, החיפוי צריך להיות לפחות A1 או vi.4.4. בשני המקרים המערכת צריכה לעמוד בת”י 921 או בתקן NFPA 285 [מקור 1] . את ההכרעה לבניין מסוים נותן יועץ הבטיחות.
האם אפשר לחפות בלוחות HPL בניין מעל 18 מ'?
מה ההבדל בין תגובה לאש לעמידות אש?
האם הכללים חלים על חיפוי אבן?
פרט 3.7.1.6 עוסק בחיפוי מתכתי ובלוחות MCM בלבד [מקור 1] . ההפרדה בין קומות חלה על החזית כולה, בכל חומר. ובחזית אבן מאווררת עם בידוד, חסמי האש בחלל נשארים שאלה של התכנון.
את שאר התקנים שחלים על חזית ריכזנו במפת התקנים לחיפוי חוץ.
הסתייגות
ההסבר בעמוד הזה כללי. הוא מסכם את נוסח התקנות ואת דפי התקנים במילים שלנו, והוא לא חוות דעת בטיחות אש. את דרישות האש לבניין מסוים קובעים יועץ בטיחות האש ורשות הרישוי. לפני כל החלטה בודקים את נוסח התקנות שפורסם ברשומות ואת המהדורות שבתוקף.
מקורות
- תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה: הגדרות, פרט 3.7.1.5, פרט 3.7.1.6 ופרט 14.00
- ת"י 755 (2023), סיווג בשרפה של מוצרי בנייה ושל אלמנטי בניין. דף התקן
- ת"י 921 (2025), תגובות בשרפה של חומרי בנייה. דף התקן
- ת"י 931 חלק 1.8, עמידות אש של אלמנטי בניין: אלמנטים לא נושאים מפרידים אנכיים. דף התקן
- ת"י 2174, בחינה באתר של התקנת מערכות לחסימת אש. דף התקן
- כבאות והצלה לישראל, החלטת השגה בנושא הפרדות אש (21.6.2021)
- Advice Note 22: Use of High Pressure Laminate Panels in external wall systems (2019)
- ALUCOBOND A2: סיווג לפי EN 13501-1 ומבנה הליבה
- ALUCOBOND PLUS: סיווג לפי EN 13501-1 ומבנה הליבה
- Risk Bulletin: Aluminium Composite Panels
- SIDERISE RH, Cavity Barriers for Ventilated Cladding: Technical Data Sheet (2020)
- Building standards technical handbook 2022, non domestic, 2.4 Cavities