הגדרות נגישות

ההגדרות משנות רק את התצוגה במכשיר הזה, ונשמרות לביקור הבא. את הכפתור אפשר לגרור למקום אחר במסך. קיצור מקלדת לפתיחה: Alt+A

הצהרת נגישות

התחלתם למלא בקשה להצעת מחיר.

להמשיך (שלב )
פיקוח וביצוע

תקופת בדק בחיפוי חוץ: 7 שנים, ומה זה אומר לקבלן וליזם

מה בדיוק כתוב בחוק המכר (דירות) על חיפויי חוץ, ממתי סופרים את השנים, ומה כדאי שיהיה בתיק של החזית ביום המסירה.

בעמוד הזה (7)

התשובה בקצרה

לפי חוק המכר (דירות), התשל"ג 1973, תקופת הבדק ל"התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ" היא 7 שנים. הספירה מתחילה ביום שהדירה הועמדה לרשות הקונה, ואחרי תקופת הבדק מתחילה תקופת אחריות של 3 שנים. בתקופת הבדק המוכר אחראי לאי התאמה, אלא אם יוכיח שהקונה גרם לה. בתקופת האחריות הקונה צריך להוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.

  • הנוסח "קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים" הוא הנוסח הישן של התוספת, משנת 1990.
  • אי אפשר להתנות על החוק בחוזה, אלא לטובת הקונה.
  • מה שנשמר ביום המסירה (חישוב, תוכניות מאושרות, בדיקות שליפה) עוזר לבדוק ליקוי שמתגלה שנים אחר כך.

זה לא ייעוץ משפטי

המדריך מסביר מה כתוב בחוק, ואיך זה נראה מצד התכנון והביצוע. על חוזה, על בניין או על מקרה מסוים מתייעצים עם עורך דין.

חוק המכר (דירות) קובע לכל סוג ליקוי תקופה משלו. בחיפוי חוץ התקופה ארוכה מכמעט כל השאר: 7 שנים של בדק, ועוד 3 שנים של אחריות [מקור 1] . את רוב הליקויים בחיפוי, כמו אבן שהתנתקה או לוח שזז, לא רואים בטקס המסירה. הם מופיעים אחרי כמה חורפים, והשאלה הראשונה שתישאל אז היא מה תוכנן ומה בוצע.

המדריך כתוב ליזמים ולקבלנים. מה שהוא לא עושה: הוא לא עוזר להגיש תביעה, ולא עוסק בדיירים מול הקבלן.

מה בדיוק כתוב בחוק?

החוק עצמו לא מונה את התקופות. הוא מפנה לתוספת שבסופו, ובה עשר שורות. השורה התשיעית היא זו שנוגעת לחזית: “התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ”, ולצידה “שבע שנים” [מקור 1] [מקור 2] .

שתי הגדרות בסעיף 4(ג) לחוק משלימות את התמונה [מקור 1] :

  • תקופת בדק: התקופה שבתוספת, “שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה”.
  • תקופת אחריות: שלוש שנים, שמתחילות בתום תקופת הבדק.

ההבדל בין שתי התקופות הוא מי צריך להוכיח מה. לפי סעיף 4(א), אם אי התאמה התגלתה בתקופת הבדק, המוכר לא קיים את חיוביו, “זולת אם הוכיח המוכר” שהקונה גרם לה במעשה או במחדל. בתקופת האחריות זה מתהפך: הקונה צריך להוכיח שמקור אי ההתאמה “בתכנון, בעבודה או בחומרים” [מקור 1] [מקור 3] .

לשם השוואה, באותה תוספת חיפוי פנים מופיע בשורה אחרת: “ליקוי בריצוף וחיפוי פנים”, עם תקופה של שנתיים [מקור 2] .

“קילופים ניכרים” או “התנתקות, התקלפות או התפוררות”?

שני הנוסחים אמיתיים, אבל לא מאותה שנה. התוספת נכנסה לחוק בתיקון מס’ 3, בשנת 1990. השורה על החזית הייתה אז “קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים”, ולצידה שבע שנים [מקור 3] .

בתיקון מס’ 5, שפורסם בספר החוקים ביום 6.4.2011, התוספת כולה הוחלפה. שורת חיפויי החוץ נשארה עם שבע שנים, אבל בנוסח חדש: התנתקות, התקלפות או התפוררות [מקור 2] . התיקון גם הוסיף הגדרה של “ליקוי”, שכוללת אי שמירה על “יציבות, שלמות, איכות ומראה”, של כל מרכיב ושל המכלול [מקור 2] .

מה זה אומר בפועל? לפי סעיף 11(ג), תיקון מס’ 5 לא חל על דירה בבניין שבנייתו הסתיימה, או שחוזה המכר שלה נכרת, לפני תחילתו. על דירות כאלה חל הנוסח הקודם [מקור 1] [מקור 2] . אז בבניין חדש קוראים את השורה החדשה, ובבניין ותיק ייתכן שהישנה. בנוסח החדש נכנסים במפורש גם ניתוק והתפוררות, ולא רק קילוף.

באינטרנט עדיין מסתובבת הטבלה הישנה, גם באתרים רציניים. בדף של מכון התקנים, למשל, מופיע הנוסח “קילופים ניכרים” [מקור 4] . כשמשהו תלוי בזה, קוראים את נוסח החוק עצמו.

ממתי סופרים את 7 השנים?

מהיום שהדירה הועמדה לרשות הקונה [מקור 1] . זה לא בהכרח היום שבו הסתיימה הבנייה.

בבניין שבו הדירות נמסרו בתאריכים שונים, לכל דירה יש תאריך משלה. לכן כדאי לשמור רשימה של תאריכי המסירה לצד התיעוד של החזית.

ועוד שלושה סעיפים שכדאי להכיר:

  • סעיף 4א: על אי התאמה שאפשר היה לגלות במסירה, הקונה צריך להודיע תוך שנה מהמסירה. על כזו שלא הייתה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, תוך זמן סביר מהגילוי [מקור 1] [מקור 3] .
  • סעיף 4ב: הקונה צריך לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן, והמוכר צריך לתקן תוך זמן סביר. אם הליקוי חזר אחרי שהמוכר תיקן אותו פעם אחת או יותר במשך שנתיים מההודעה, או שהתיקון דחוף ולא בוצע בזמן סביר, הקונה רשאי לתקן בעצמו, והמוכר יישא בהוצאות [מקור 2] .
  • סעיף 7א: “אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת הקונה”. ויתור של הקונה, גם בכתב, שהוא תנאי לביצוע תיקונים או למסירת הדירה, בטל [מקור 1] [מקור 2] .

על מי החוק חל: יזם, קבלן או שניהם?

החוק מטיל את החובות על המוכר. לפי סעיף 1, מוכר הוא “מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר”. גם “דירה” מוגדרת בחוק בהרחבה: חדר או מערכת חדרים שנועדו “למגורים, לעסק או לכל צורך אחר” [מקור 1] .

כלומר, מול הקונה עומד היזם שמכר. מה הקבלן המבצע חייב ליזם, ולכמה זמן, נקבע בחוזה ביניהם ולא בחוק הזה. לכן כדאי לקרוא את תקופת הבדק כנתון תכנוני: חזית שתוכננה ותועדה טוב קלה יותר לבדיקה, גם כשיש שאלה בשנה השישית.

מה צריך להיות בתיק החזית ביום המסירה?

כשמתגלה ליקוי בחיפוי, הבדיקה ההנדסית מתחילה בשאלה מה תוכנן ומה בוצע. מסמך שלא נשמר ביום המסירה קשה לשחזר אחרי חמש שנים.

חלק אחד מחויב בחוק עצמו. מאז תיקון מס’ 5, המוכר מצרף לחוזה הוראות תחזוקה ושימוש חתומות, ומוכר שלא מסר אותן לא קיים את חיוביו [מקור 2] . בחזית זה הזמן להגדיר כל כמה זמן בודקים את המישקים ומה עושים אחרי סערה.

השאר הוא תיעוד הנדסי. זו הרשימה שאנחנו ממליצים לשמור:

  1. החישוב הסטטי של החיפוי, לפי המהדורה שחלה בזמן התכנון.
  2. תוכניות הייצור (Shop Drawings) בגרסה שאושרה, עם ההערות והתשובות.
  3. אישורים טכניים ומסמכי יצרן לכל רכיב: לוח, עוגן ותת מבנה.
  4. תוצאות בדיקות השליפה, עם מיקום כל בדיקה בחזית. מכון התקנים מבצע אותן לפי המפרט ההנדסי של מתכנן המערכת [מקור 6] .
  5. דוחות ביקור מהאתר, עם תמונות של המקומות שנסגרו אחר כך: עוגנים, תושבות, איטום.
  6. תוכניות עדות (As-made), כולל כל שינוי מהתכנון והנימוק שלו.

התקנות דורשות שחיפוי יותקן לפי התקן הישראלי שחל עליו, ואם אין כזה, באופן שימנע את נפילתו [מקור 5] . התיק הזה הוא מה שמראה, שנים אחר כך, איך זה נעשה בבניין שלכם. הוא לא מבטל את האחריות. הוא כן עוזר להבחין בין ליקוי של ביצוע לליקוי שנגרם מתחזוקה או מפגיעה.

את הבדיקה של החזית עצמה לפני המסירה פירטנו במדריך בדיקת חזית לפני מסירה. ואת מה שבודקים בתוכניות הייצור, לפני שמשהו נחתך במפעל, ב10 שאלות לפני שמאשרים Shop Drawings.

ומה עושים כשמתגלה ליקוי בתקופת הבדק?

קודם בטיחות. אבן רופפת מעל מעבר, כניסה או חניה היא קודם כול סכנה, ורק אחר כך שאלה של אחריות. גודרים את האזור, ומתעדים לפני שמזיזים משהו. מה עושים כשאבן כבר נפלה: אבן נפלה מחזית.

אחר כך בודקים את הסיבה. בדיקה הנדסית מבחינה בין ליקוי נקודתי, כמו מים מצינור שדלף, לבעיה שחוזרת לאורך החזית, ומפרידה בין תכנון, ביצוע, חומר ותחזוקה. מי אחראי מבחינה משפטית, זו כבר שאלה לעורכי הדין. פירוט בעמוד חוות דעת לחיפוי חוץ, והגורמים המתועדים לנשירה בלמה אבני חיפוי נופלות.

שאלות נפוצות

אפשר לקצר את תקופת הבדק בחוזה?

לא. לפי סעיף 7א, אין להתנות על החוק אלא לטובת הקונה. ויתור של הקונה שהוא תנאי לתיקון או למסירה, בטל [מקור 1] .

החוק חל גם על בניין משרדים?

החוק מגדיר “דירה” כחדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר [מקור 1] . אם הוא חל על עסקה מסוימת, זו שאלה לעורך דין.

מה ההבדל בין תקופת בדק לתקופת אחריות?

מי צריך להוכיח. בתקופת הבדק המוכר אחראי, אלא אם יוכיח שהקונה גרם לליקוי. בתקופת האחריות, 3 השנים שאחריה, הקונה צריך להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים [מקור 1] .

ומה עם חיפוי פנים?

בתוספת יש לו שורה נפרדת: ליקוי בריצוף וחיפוי פנים, עם תקופה של שנתיים [מקור 2] . על חיפוי פנים כתבנו בעמוד חיפוי פנים.

מה עם ליקוי בשלד שמחזיק את החיפוי?

אי התאמה בחלקי הבניין הנושאים, שנוגעת ליציבות ולבטיחות, היא “אי התאמה יסודית”, ויש לה הסדר משלה בסעיף 4: תקופת בדק של 20 שנים מהמסירה [מקור 2] .

המידע במאמר כללי, ונועד להעשרה בלבד. הוא לא ייעוץ הנדסי, ולא מחליף בדיקה בשטח וחוות דעת של מהנדס על המבנה שלכם. כל מבנה, חומר ושיטת התקנה שונים, ולכן אל תסתמכו על המידע כאן בהחלטות של תכנון, ביצוע או בטיחות.

מקורות

  1. חוק המכר (דירות), התשל"ג 1973: סעיפים 1, 4, 4א, 4ב, 7א, סעיף 11 והתוספת (נוסח עדכני בנבו, נכון ליום 18.9.2023) נבו · נבדק לאחרונה:
  2. חוק המכר (דירות) (תיקון מס׳ 5), התשע"א 2011, ספר החוקים 2293, עמ׳ 778 עד 781 הכנסת, רשומות · 2011 · נבדק לאחרונה:
  3. חוק המכר (דירות) (תיקון מס׳ 3), התש"ן 1990, ספר החוקים 1327, עמ׳ 184 עד 185 הכנסת, רשומות · 1990 · נבדק לאחרונה:
  4. אחריות הקבלן לתיקון ליקויי בנייה לפי חוק מכר דירות מכון התקנים הישראלי · נבדק לאחרונה:
  5. תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 14.03 נבו · נבדק לאחרונה:
  6. בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה מכון התקנים הישראלי · נבדק לאחרונה:

מתקרבים למסירה של בניין עם חיפוי?

שלחו לנו את סוג החיפוי ואת השלב שבו הפרויקט נמצא.

א׳ עד ה׳, 9:00 עד 19:00