הגדרות נגישות

ההגדרות משנות רק את התצוגה במכשיר הזה, ונשמרות לביקור הבא. את הכפתור אפשר לגרור למקום אחר במסך. קיצור מקלדת לפתיחה: Alt+A

הצהרת נגישות

התחלתם למלא בקשה להצעת מחיר.

להמשיך (שלב )
שיטות

חיפוי יבש או רטוב? השוואה בין ארבע שיטות לחיפוי אבן

בעמוד הזה (10)

התשובה בקצרה

ההבדל בין שיטות חיפוי האבן הוא במה שמחזיק את האבן על הקיר. בחיפוי רטוב אלה רשת, קשירה ומלט, ובחיפוי יבש עוגנים מכניים בלבד, עם חלל מאחורי האבן. בחצי יבש, שהוא בדרך כלל הקיר הכפול, נדבכי אבן מעוגנים לקיר עם חלל ריק. בהדבקה הדבק מחזיק, ולפי הגובה גם עוגן משלים.

בת”י 2378 כל שיטה מוסדרת בחלק משלה: חלק 2, חלק 3, חלק 4 וחלק 6 [מקור 3] [מקור 4] [מקור 5] [מקור 6] [מקור 7] . ההבדלים בין השיטות קובעים מה מחשבים בתכנון ומה בודקים באתר, וגם איפה מחפשים בעיות כשהבניין כבר עומד. על שאר חומרי החיפוי, כמו פורצלן, HPL ומתכת, כתבנו במדריך לחיפוי חוץ.

ארבע השיטות בטבלה אחת

השוואה כללית בין שיטות הקיבוע של אבן טבעית. לא המלצה לפרויקט מסוים.

נושאחיפוי רטובחיפוי יבשחצי יבש (קיר כפול)הדבקה
חלק בת”י 2378חלק 2חלק 3חלק 6חלק 4
מה מחזיק את האבןחיבור מכני לקיר, ומלט או בטון שממלאים את המרווחעוגנים מכניים בלבדנדבכים שמעוגנים מכנית לקיר הרקעדבק, ועוגן משלים לפי גובה החיפוי
מה יש מאחורי האבןמלט או בטוןחלל, מאוורר או לא מאווררחלל ריק, מאוורר או לא מאווררדבק, והאבן צמודה לקיר
מיםחללים במלט עלולים להתמלא במי גשםחלל מאוורר מנקז ומייבש את המים שחדרותלוי אם החלל מאוורראין חלל ניקוז, ולכן המישקים והאיטום עושים את העבודה
בדיקות בשטחבדיקות שליפה לעוגנים, על קיר בלי טיח ובלי רשתבדיקות שליפה לעוגנים, לפי המפרט של מתכנן המערכתבדיקות שליפה לעוגניםבדיקות שליפה לעוגנים המשלימים
להרחבהחיפוי אבן רטובחיפוי יבשחיפוי חצי יבשחיפוי אבן בהדבקה

משקל על הקיר, מעבר לאבן. חיפוי רטוב: שכבת המלט או הבטון; חיפוי יבש: העוגנים ותת המבנה, אם יש; הדבקה: שכבת הדבק

עמידות לאורך זמן: מה תועד. חיפוי רטוב: נשירה בגלל קשירה חסרה, קורוזיה של רשת וחוטים, וחללים במלט; חיפוי יבש: לא מצאנו אירוע מתועד בישראל. הסיכונים: עוגן שלא מתאים לקיר, קורוזיה גלוונית [מקור 16] ; הדבקה: הבדלי תנועה ומים כלואים מתועדים בחיפוי מודבק

החלפת אבן בודדת. חיפוי רטוב: חוצבים את האבן ואת המלט; חיפוי יבש: בדרך כלל אפשר לפרק ולהחליף; הדבקה: חוצבים את האבן ואת הדבק

מתי מתאים. חיפוי יבש: בניינים גבוהים, אבן כבדה או בפורמט גדול, ובידוד מאחורי החיפוי; הדבקה: גובה נמוך, אבן קטנה וקלה, קיר יציב, ורק בגבולות שהתקן מתיר

מה התקן קובע, ומה נשאר להחלטה בתכנון?

התקנות לא בוחרות שיטה. פרט 14.03 בתקנות התכנון והבנייה קובע שחיפוי מותקן לפי תקן ישראלי כשיש תקן לסוג החיפוי, ובאבן טבעית הוא מפנה במפורש לת”י 2378 חלק 1 וחלק 2 [מקור 1] . כל שיטה מוסדרת בחלק משלה, ואת הבחירה ביניהן עושים בתכנון.

מה שמשותף לארבע השיטות הוא חלק 1: הדרישות מהאבן עצמה, ודרישות כלליות מכל מערכת חיפוי [מקור 2] . לפיו בודקים תכונות כמו ספיגות וחוזק בכפיפה, בכל שיטה ולפני האספקה [מקור 11] . מה מכסה כל חלק, עם מהדורות ותיקונים: המדריך לששת החלקים של ת”י 2378.

מה ההבדל בין חיפוי יבש לרטוב?

ההבדל הוא בדרך שבה העומס עובר לקיר, ובמה שקורה למים שחודרים. בחיפוי רטוב האבן קשורה לרשת שמעוגנת לקיר, והמלט ממלא את המרווח שמאחוריה. ביבש, לעומת זאת, כל אבן תלויה על עוגנים משלה, ומאחוריה יש חלל.

איך העומס עובר לקיר?

בחיפוי רטוב, לפי ת”י 2378 חלק 2 (קירות מחופים בקיבוע רטוב), יש חיבור מכני לקיר הרקע, והמרווח שבין האבן לקיר מתמלא במלט או בבטון [מקור 3] . בבניינים שחופו כך, החיבור הוא בדרך כלל רשת פלדה שמעוגנת לקיר, ואבנים שקשורות אליה בחוטים או בעוגני נירוסטה.

האיכות של כל קשירה נקבעת באתר, אבן אחרי אבן. כבר בשנת 2006, בכתבה על אריח שיש שנפל מבניין מגורים, נציג התאחדות הקבלנים אמר שקשה לפקח על אלפי אבנים [מקור 18] .

בחיפוי יבש, לפי ת”י 2378 חלק 3 (קירות מחופים בקיבוע יבש), האבן מחוברת לקיר באמצעים מכניים בלבד [מקור 4] . היא נתלית על העוגן, ולא נשענת על מה שנמצא מאחוריה. העוגן יכול להיות פין בקדח שבשפת האבן, עוגן Undercut שננעל בקדח מורחב בגב האבן, או חיבור לפרופיל של תת מבנה [מקור 17] .

ביבש מחשבים כל חיבור מראש, ואפשר לבדוק אותו באתר בבדיקת שליפה, לפי המפרט של המהנדס [מקור 9] . איך מתכננים את העוגנים לפי סוג הקיר: עיגון אבן.

מה קורה למים?

בחיפוי יבש עם חלל מאוורר, מים שחדרו דרך המישקים יורדים בחלל ומתייבשים. מבין הכוחות שמכניסים מים לקיר, הפרש לחצי האוויר בין שני צדי החיפוי הוא לרוב הגורם העיקרי [מקור 12] . זה העיקרון של חזית מאווררת.

לשיטה הרטובה אין חלל כזה. בירושלים נרשמו משנות השמונים נשירות בבניינים שחופו באבן נסורה, ובין הגורמים שתועדו היו חללים במלט שהתמלאו במי גשם [מקור 19] .

ומה עם תנועה תרמית?

שלד בטון ומלט לא זזים באותו קצב כשהטמפרטורה משתנה. אותו מקור מתאר הבדלי תנועה תרמית בין שלד הבטון למלט הרך כגורם נוסף לנשירה בירושלים [מקור 19] .

בחיפוי יבש עם תת מבנה מתכננים את התנועה מראש. נקודה קבועה נושאת את המשקל, ונקודות מחליקות עם חורים מוארכים מאפשרות לפרופיל לזוז [מקור 14] . המספרים קטנים, אבל לא זניחים: פרופיל אלומיניום באורך 3 מ’ שמתחמם בשישים מעלות מתארך בערך 4 מ”מ, ופרופיל פלדה באותו אורך בערך 2 מ”מ [מקור 15] .

איפה מחפשים קורוזיה?

ברטוב, הרשת והחוטים נמצאים מאחורי האבן, בתוך המלט. לפי מומחים שצוטטו בכתבה משנת 2006, כשמוותרים על מתכת מגולוונת, החלודה מרופפת את האבנים אחרי כמה חורפים [מקור 18] .

בחיפוי יבש השאלה היא חומר העוגנים מול הסביבה, ומגע בין מתכות. לפי מצגת של חברת אדיט משנת 2018, ליד הים (עד 500 מ’) או בסביבה מזוהמת נדרשת נירוסטה 316, ובשאר המקומות 304 [מקור 20] . כשאלומיניום נוגע בנירוסטה או בפלדה מגולוונת בסביבה לחה ומלוחה, עלולה להתפתח קורוזיה גלוונית [מקור 16] .

מה מלמדים הכשלים בבניינים קיימים?

האירועים המתועדים בישראל שאספנו, מאריח שיש שנפל בשנת 2006 ועד פסק דין משנת 2025, נוגעים לחיפוי בשיטה הרטובה [מקור 18] [מקור 11] . בפסק הדין נמצאה קשירה חסרה בפינות, מעל פתחים ובשורה התחתונה [מקור 11] . ← למה אבני חיפוי נופלות

השיטה הרטובה לא פסולה: פרט 14.03 בתקנות מזכיר אותה בשמה, והחלק שלה בתקן אושר מחדש בשנת 2013 [מקור 1] [מקור 3] . אבל בחיפוי רטוב, הפיקוח על הקשירה והבדיקה של המקומות הרגישים הם חלק מהתכנון עצמו.

מה זה “חצי יבש”?

“חצי יבש” הוא כינוי מהשוק, ולא שם של חלק בתקן. בדרך כלל מתכוונים בו לשיטת הקיר הכפול, שמוסדרת בת”י 2378 חלק 6 (קירות מחופים בשיטת הקיר הכפול) [מקור 7] . לכן, כשהמונח מופיע במפרט או בהצעת מחיר, כדאי לברר לאיזה חלק בתקן הכוונה.

בקיר כפול, אבני החיפוי מונחות בנדבכים ומעוגנות מכנית לקיר הרקע. בין האבן לקיר נשאר חלל ריק, מאוורר או לא מאוורר [מקור 7] . כמו בחיפוי יבש, האבן מעוגנת מכנית ויש מאחוריה חלל.

לפי מצגת אדיט משנת 2018, את כוח המתיחה בעוגנים של קיר כפול מחשבים במקדם 6 לעוגני ניילון ובמקדם 4 לשאר העוגנים [מקור 20] . איך השיטה בנויה: חיפוי אבן בשיטה חצי יבשה.

איך התקן מסדיר הדבקה?

ת”י 2378 חלק 4 מסדיר שתי אפשרויות, לפי גובה החיפוי: הדבקה בלבד, או הדבקה בשילוב קיבוע מכני [מקור 5] . בשתיהן הדבק מחזיק את האבן, והעוגן המשלים מחזיק אותה אם ההדבקה שלה נכשלת. את סף הגובה בודקים בנוסח העדכני של התקן.

ההחלטה בין הדבקה לתלייה יבשה תלויה בקיר הרקע, במשקל של כל אבן ובגובה. כתבנו עליה מדריך נפרד, עם דוגמת חישוב של משקל אבן: חיפוי יבש או אבן בהדבקה?. על השיטה עצמה, ומתי אסור להדביק: חיפוי אבן בהדבקה.

ומה עם אבן טרומית?

יש שיטה חמישית, שלא נכנסה להשוואה: אלמנטים טרומיים, שבהם האבן היא פני האלמנט ונוצקת איתו, במפעל או באתר. היא מוסדרת בת”י 2378 חלק 5 [מקור 6] . בשוק משתמשים לפעמים בכינוי “שיטת ברנוביץ” לאבן שנוצקת כחלק מקיר החוץ [מקור 19] .

כאן אין חיבור של אבן לקיר שכבר עומד, ולכן השאלות בתכנון אחרות: איך האבן נקשרת לבטון, ואיך האלמנט מתחבר לשלד. את חלק 5 פירטנו במדריך לת”י 2378.

מה בודקים באתר בכל שיטה?

הפיקוח משתנה לפי מה שמחזיק את האבן. אלה נקודות הבדיקה שעולות מהמקורות:

  • חיפוי רטוב: קשירה של כל אבן לרשת, ובמיוחד בפינות, מעל פתחים, בשורה התחתונה שעל הזוויתן ובקופינג [מקור 11] . מתכת מגולוונת או נירוסטה ברשת ובחוטים [מקור 18] . בדיקות שליפה לעוגני הרשת, על קיר בלי טיח ובלי רשת [מקור 20] .

  • חיפוי יבש: התאמה של העוגן לקיר, חומר העוגן מול המרחק מהים, נקודות קבועות ומחליקות בתת מבנה, והפרדה בין אלומיניום לנירוסטה או לפלדה מגולוונת [מקור 14] [מקור 16] . בחזית מאווררת עם בידוד דליק בודקים גם את חסמי האש בחלל [מקור 13] .

  • הדבקה: הכנת המשטח, כיסוי הדבק בגב האבן, והמיקום והעומק של העוגנים המשלימים.

איך בוחרים שיטה לפרויקט?

שיטה שעבדה בבניין הקודם לא בהכרח מתאימה לזה. עוברים על חמש שאלות, לפי הסדר:

  1. על איזה קיר מתקינים? ברטוב, ביבש ובקיר כפול יש עוגן שנכנס לקיר, ובהדבקה יש עוגן כשהתקן דורש קיבוע משלים. לכן סוג הקיר משפיע כמעט תמיד. בטון, בלוק חלול, איטונג ופומיס מתנהגים אחרת, ובקיר שאינו בטון בודקים את העוגנים בשליפה באתר [מקור 9] [מקור 20] .
  2. כמה שוקלת כל אבן, ובאיזה גובה? בהדבקה, הגובה קובע אם מספיק דבק או שנדרש גם עוגן [מקור 5] . עומסי הרוח משתנים עם הגובה ועם המיקום בחזית, ות”י 414 (2023) חל גם על רכיבים מחוברים כמו חיפוי [מקור 8] .
  3. מה רוצים מאחורי האבן? אם צריך חלל שמנקז ומייבש, או בידוד מאחורי האבן, הכיוון הוא חזית מאווררת. באבן זה בדרך כלל קיבוע יבש עם חלל מאוורר. עם בידוד דליק בחלל מתכננים גם חסמי אש, כי חלל אוורור עלול לפעול כמו ארובה בשריפה [מקור 13] .
  4. כמה רחוק הים? את חומר העוגנים, הרשת והתושבות בוחרים לפי הסביבה. ליד הים נדרשת בדרך כלל נירוסטה 316. המרחק שבו זה מתחיל משתנה בין מקורות, ונקבע בתכנון [מקור 20] .
  5. מה קורה בעוד כמה שנים? לפי חוק המכר (דירות), תקופת הבדק ל”התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ” היא 7 שנים, ואחריה עוד 3 שנות אחריות [מקור 10] . שיטה שמאפשרת לבדוק אבן בודדת ולהחליף אותה מקלה על הטיפול בתקופה הזו.

לפעמים התשובות משאירות שתי שיטות אפשריות. אז מכריעים ביניהן בתכנון של הפרויקט, אחרי שבודקים את הקיר בפועל.

מתלבטים בין שיטות בפרויקט שלכם?

שלחו את חזיתות האדריכלות, את סוג קיר הרקע ואת האבן שבחרתם. ברק יעבור עליהם, ונחזור אליכם עם השיטות שמתאימות לקיר ולגובה, ועם מה שצריך לבדוק לפני שמחליטים. בקשת הצעת מחיר, או בהודעת WhatsApp.

שאלות נפוצות

מה עדיף, חיפוי יבש או רטוב? אין תשובה אחת. זה תלוי בקיר הרקע, בגובה, במשקל האבן ובחשיפה למים ולים. בחיפוי יבש אפשר לחשב ולבדוק כל עוגן, ולשלב חלל מאוורר ובידוד. חיפוי רטוב מוסדר בת”י 2378 חלק 2 ומוזכר בשמו בתקנות, ובו הפיקוח על הקשירה באתר הוא העיקר. מכריעים בתכנון, לפי הפרויקט.

האם חזית מאווררת היא חיפוי יבש? באבן, כן. חזית מאווררת היא חיפוי שמעוגן מכנית, עם חלל אוויר מאחוריו [מקור 12] , ובאבן טבעית זה קיבוע יבש לפי ת”י 2378 חלק 3. אבל לא כל חיפוי יבש מאוורר, כי התקן מתיר גם חלל לא מאוורר [מקור 4] . ← חזית מאווררת

מה ההבדל בין קיבוע לעיגון? קיבוע הוא הדרך שבה האבן מחוברת: פין, עוגן נסתר, קליפס או דבק. עיגון הוא החיבור של המערכת לקיר הרקע, דרך עוגן שנכנס לבטון או לבלוק. בחיפוי יבש יש את שניהם, ובתכנון מחשבים כל אחד מהם בנפרד. ← תכנון עיגון ותת מבנה

גם בבית פרטי צריך לבחור שיטה לפי תקן? כן. פרט 14.03 בתקנות לא מבחין בין סוגי בניינים, והוא חל על חיפוי בחזית ובקירות פנים וחוץ [מקור 1] . גם בווילה, אבן שמודבקת לקיר או נתלית עליו צריכה תכנון: על איזה קיר מתקינים, כמה שוקלת כל אבן, ומה מחזיק אותה אם הדבק נכשל. ← חיפוי חוץ לווילות

אפשר להחליף שיטה באמצע התכנון? אפשר, אבל זה משנה את החישובים, את תוכניות הייצור (Shop Drawings, שופ דרואינג), ולפעמים גם את עובי האבן ואת פרטי הפתחים. לכן כדאי לסגור את השיטה לפני שמזמינים אבן.

הסתייגות

המידע במדריך כללי, והוא מסכם את התקן במילים שלנו. הוא לא מחליף את נוסח התקן עצמו (הנוסח המחייב הוא של מכון התקנים), וגם לא חוות דעת הנדסית לפרויקט מסוים. כל קיר, כל אבן וכל גובה שונים, ולכן את שיטת הקיבוע בוחרים בתכנון, אחרי בדיקה של הבניין עצמו.

המידע במאמר כללי, ונועד להעשרה בלבד. הוא לא ייעוץ הנדסי, ולא מחליף בדיקה בשטח וחוות דעת של מהנדס על המבנה שלכם. כל מבנה, חומר ושיטת התקנה שונים, ולכן אל תסתמכו על המידע כאן בהחלטות של תכנון, ביצוע או בטיחות.

מקורות

  1. תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 14.03 רשומות (נוסח מעודכן)
  2. ת"י 2378 חלק 1, קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 1 · 2012
  3. ת"י 2378 חלק 2, קירות מחופים בקיבוע רטוב מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 2 · 2005
  4. ת"י 2378 חלק 3, קירות מחופים בקיבוע יבש מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 3 · 2010
  5. ת"י 2378 חלק 4, קירות מחופים בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכני מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 4 · 2012
  6. ת"י 2378 חלק 5, אלמנטים טרומיים מחופים ושיטות חיפוי מתועשות באתר מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 5 · 2011
  7. ת"י 2378 חלק 6, קירות מחופים בשיטת הקיר הכפול מכון התקנים הישראלי · ת"י 2378 חלק 6 · 2012
  8. ת"י 414 (2023), עומסים במבנים: עומסים כלליים, עומס רוח מכון התקנים הישראלי · ת"י 414 · 2023
  9. מכון התקנים הישראלי, בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה מכון התקנים הישראלי
  10. מכון התקנים, אחריות הקבלן לתיקון ליקויי בנייה לפי חוק המכר (דירות) מכון התקנים הישראלי
  11. בית המשפט המחוזי מרכז לוד, ת"א 28000-11-17, פסק דין מיום 27.5.2025 (חזית אבן) הרשות השופטת · 2025
  12. AIVC, עקרון מסך הגשם בחזיתות AIVC
  13. Influence of Horizontal and Vertical Barriers on Fire Development for Ventilated Façades. מקור חלקי CROSBI
  14. fischer, wall holders FLH: נקודה קבועה ונקודה מחליקה fischer
  15. Engineering ToolBox, Thermal expansion of metals Engineering ToolBox
  16. BRANZ, Compatibility of aluminium and steel BRANZ
  17. DIBt, ETA-06/0253, עוגן Undercut ‏KEIL KH לאבן טבעית (2016) DIBt
  18. ynet, נפילת אריח שיש מבניין מגורים (4.9.2006). מקור משני ynet · 2006
  19. ויקיפדיה, אבן נסורה (נשירה בירושלים, ושיטת ברנוביץ). מקור משני ויקיפדיה
  20. אדיט, עיגון לחיפוי אבן מתוך ת"י 1872/2378 (מצגת, 2018). מקור משני אדיט · 2018

יש לכם שאלה?

שלחו לנו הודעת WhatsApp, או התקשרו. נחזור אליכם בהקדם האפשרי.

א׳ עד ה׳, 9:00 עד 19:00