עיקרי התקן
ת”י 414 קובע את עומסי הרוח שמחשבים בבניין, והחל מיום 5.7.2026 בתוקף רק המהדורה משנת 2023. לפי דף התקן, היא חלה על המבנה כולו, על חלקיו ועל אלמנטים שמחוברים אליו, עד גובה 200 מ’. בחזית זה אומר שהלוחות, אמצעי הקיבוע, תת המבנה והעוגנים לקיר מחושבים לפי אותו תקן. את עומס הרוח בחישובים הסטטיים מחייב פרט 5.06 בתקנות התכנון והבנייה.
מה השתנה בת”י 414 בשנת 2023?
המהדורה החדשה פורסמה ביום 29.6.2023 ונכנסה לרשומות ביום 5.7.2023, בילקוט הפרסומים 11466. היא באה במקום המהדורה מדצמבר 2008 [מקור 1] . את רשימת השינויים המלאה דפי התקן לא מפרטים, אבל ההבדלים שגלויים בהם כבר אומרים הרבה:
| נושא | מהדורת 2008 | מהדורת 2023 |
|---|---|---|
| השם באנגלית | Characteristic loads in structures: Wind loads | Actions on structures: General actions, Wind actions |
| שפת התקן | עברית | תקן באנגלית, עם שינויים בעברית |
| מה הוא מכסה | ערכים אופייניים של עומסי רוח למבנים ולחלקיהם. לא חל על גשרים | המבנה כולו, חלקיו ואלמנטים שמחוברים אליו, בבניינים ובעבודות הנדסה אזרחית |
| גובה | עד 200 מ’ מעל הקרקע | עד 200 מ’ |
| מה מחוץ לתקן | אזורים מחוץ למפת מהירות הרוח, כולל אזורים ימיים, דורשים נתונים מיוחדים | השפעות תרמיות מקומיות, כמו היפוך טמפרטורה חזק, תיעול רוח וטורנדו |
| מצב היום | בוטלה ביום 5.7.2026 | בתוקף. אין גיליונות תיקון |
סיכום שלנו של דפי התקן באתר מכון התקנים, ולא נוסח התקן.
שני דברים בולטים בטבלה. הראשון הוא שהאלמנטים המחוברים נכנסו לתחולה במפורש. השני הוא שינוי הצורה: השם באנגלית ומבנה התחולה זהים לאלה של התקן האירופי EN 1991-1-4, שגם הוא חל עד גובה 200 מ’ ומזכיר במפורש יחידות חיפוי ואת אמצעי הקיבוע שלהן [מקור 5] . גם תוכנית הלימודים של איגוד המהנדסים לקורס על ת”י 414 פותחת בנושא “שינויים ותוספות לאומיים” [מקור 9] . מכאן אנחנו מבינים שהמהדורה הישראלית היא התקן האירופי עם שינויים לאומיים, אבל דף התקן עצמו לא אומר את זה.
מה זה משנה בחישוב של לוח או של עוגן, בפועל? את זה אי אפשר ללמוד מדף התקן.
ממתי המהדורה החדשה מחייבת?
מיום 5.7.2026. דף התקן קבע תקופת מעבר של שלוש שנים מהפרסום ברשומות: בזמן הזה היו בתוקף שתי המהדורות, הישנה עם העדכונים שלה עד אוקטובר 2022 והחדשה. בתום התקופה נשארה רק מהדורת 2023 [מקור 1] . נכון ליום 11.10.2026, דף התקן עדיין מציג את 5.7.2026 כמועד הביטול של מהדורת 2008.
באותו יום הסתיימה גם תקופת המעבר של ת”י 413, התקן לרעידות אדמה: מהדורת 1995 בוטלה, ומאז חלה מהדורת 2023 [מקור 4] .
החובה לחשב לפי ת”י 414 מגיעה מהתקנות. פרט 5.06(א) בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) מונה את העומסים שנכנסים לחישובים הסטטיים, ובהם עומס רוח לפי ת”י 414 [מקור 3] . ומה עם תכנון שהתחיל לפני יולי 2026 ומגיע לביצוע אחריו? לפי איזו מהדורה מחשבים אותו?
למה חיפוי מקבל חישוב רוח משלו?
כי הרוח לא פועלת רק על השלד. היא דוחפת את הלוחות פנימה בצד שפונה לרוח, ובצדדים ובגג היא יוצרת יניקה שמושכת אותם החוצה [מקור 7] . לוח חיפוי שמחזיק היטב את המשקל שלו יכול להיכשל ביניקה: העוגן נשלף, הקיבוע נקרע מהלוח, או הפרופיל מתכופף.
המסלול של העומס הוא שרשרת. הרוח פועלת על הלוח, עוברת לאמצעי הקיבוע (פין, קליפס, עוגן נסתר או מסמרת), משם לתת המבנה, ומשם דרך התושבות והעוגנים אל קיר הרקע. כל חוליה מחושבת בנפרד, והחלשה שבהן קובעת. מהדורת 2023 אומרת במפורש שהיא חלה על אלמנטים שמחוברים למבנה [מקור 1] , ולכן החישוב של החזית לא נשאר “פרט של הקבלן”.
את השרשרת הזו מתכננים בתכנון עיגון ותת מבנה, ואת הבחירה בין פרופילים מאלומיניום לפרופילים מפלדה פירטנו בתת מבנה לחיפוי: אלומיניום או פלדה?.
פינות, שוליים ואלמנטים קטנים
בתקן האירופי, מקדם הלחץ החיצוני תלוי בגודל השטח שהעומס פועל עליו. יש מקדם לשטח קטן ומקדם לשטח גדול, ובוחרים ביניהם לפי השטח המועמס של האלמנט שמתכננים [מקור 6] . לפי מקור שמסכם את התקן, המקדם המקומי מיועד לאלמנטים קטנים ולאמצעי קיבוע, עד 1 מ”ר לאלמנט, והמקדם הכללי לשלד, משטח של 10 מ”ר ומעלה [מקור 7] . לוח חיפוי אחד ועוגן אחד נמצאים בצד של השטח הקטן.
מעבר לשטח, יש חשיבות למיקום על החזית. הקירות מחולקים לאזורים, והאזורים שליד הפינות ושליד שולי הגג מקבלים בדרך כלל ערכי יניקה גבוהים יותר מאמצע החזית. בפועל זה אומר שבאותה חזית, עם אותו לוח, צפיפות העוגנים בפינה יכולה להיות שונה מזו שבאמצע.
גם האירופים עדכנו את התקן. הגרסה הבריטית של EN 1991-1-4 פורסמה מחדש בשנת 2026. לפי CWCT, היא מפרידה בין מקדמי לחץ מקומיים, שמשמשים לתכנון חיפוי וזיגוג, לבין מקדמים כלליים לשלד, ומשנה את חלוקת הגובה של הקירות לאזורים [מקור 8] . ת”י 414 (2023) קדם לגרסה הזו, ולכן אין להניח שהשינויים האלה נכנסו אליו.
מה צריך להכין לחישוב?
בתקן האירופי, לחץ הרוח בנקודה תלוי בגובה, בחספוס של השטח מסביב, בטופוגרפיה, בכיוון הרוח ובתקופת החזרה. הערכים הם ערכים אופייניים לתקופת חזרה של 50 שנה [מקור 6] . מזה נגזרת הרשימה שאנחנו מבקשים בתחילת עבודה:
- מיקום מדויק. כתובת או גוש וחלקה. המיקום קובע את מהירות הרוח הבסיסית, ואת השאלה אם הבניין חשוף לים.
- הסביבה. מה יש מסביב עד מרחק של כמה מאות מטרים: שטח פתוח, שכונה צפופה, מגדלים או חוף. בתקן האירופי, ים ואזור חוף שחשוף לרוח מהים הם קטגוריית השטח החמורה ביותר [מקור 6] .
- טופוגרפיה. בניין על רכס או בראש מדרון מקבל רוח אחרת מבניין בעמק.
- הגיאומטריה. גובה, מידות בתוכנית, מעקות גג, גגונים ומרפסות. אלה קובעים את אזורי החזית ואת הגובה הקובע.
- החזית עצמה. חזיתות וחתכים, חלוקת הלוחות ומידותיהם, סוג החומר, המערכת שנבחרה ואם יש לה מסמך ETA, גם אותו.
- פתחים. בניין סגור מחושב גם עם לחץ פנימי [מקור 6] . פתחים גדולים, כמו קומת עמודים פתוחה או חניון, משנים אותו.
אם חסר אחד מאלה, אנחנו לא ממלאים אותו בהנחה. אנחנו כותבים מה הנחנו, וחוזרים אליכם לאישור.
מה מקבלים בסוף?
חישוב סטטי לחזית, שמראה את עומס הרוח בכל אזור ואת הבדיקה של כל חוליה: הלוח, אמצעי הקיבוע, הפרופיל והתושבת, והעוגן בקיר. לצד החישוב מקבלים את המפרט לבדיקות השליפה באתר, כי מכון התקנים בודק עוגנים לפי המפרט ההנדסי של מתכנן המערכת [מקור 10] . החישוב הזה הוא גם הבסיס לבדיקה של תוכניות הייצור (Shop Drawings) לפני שהקבלן מזמין חומר.
רוח בזמן ההקמה
חזית בבנייה חשופה לרוח לפני שהיא גמורה. פרט 5.06(א) בתקנות מכניס לחישובים הסטטיים גם את העומסים שעלולים לפעול על חלקי השלד בזמן ההקמה [מקור 3] . בחזית זה מתבטא בשאלות פשוטות: שורת לוחות שהותקנה בלי השורה שמעליה, פרופיל שעומד בלי הלוחות שמייצבים אותו, או לוחות שמאוחסנים על הפיגום.
הפיגום עצמו, והרשתות שעליו, הם עניין של מתכנן הפיגום ושל הבטיחות באתר, ולא של חישוב החזית. מה שכן שייך לחישוב שלנו הוא שלב הביניים של החזית עצמה, כשחלק מהעוגנים כבר עובדים וחלק עוד לא.
טעויות שחוזרות בחישובי רוח לחזית
אלה הדברים שאנחנו בודקים ראשונים כשמגיע אלינו חישוב של אחרים:
- מקדם אחד לכל החזית, בלי הבחנה בין הפינות לאמצע.
- מקדם של שטח גדול, שמתאים לשלד, על עוגן או על לוח בודד. לפי המקור שמסכם את התקן האירופי, המקדם הכללי מיועד לשלד, והמקדם המקומי לאלמנטים קטנים ולאמצעי קיבוע [מקור 7] .
- חישוב בלי לחץ פנימי, בבניין שיש בו פתחים גדולים [מקור 6] .
- גובה קובע של אמצע הבניין לחזית שכולה גבוהה יותר, או התעלמות ממעקה גג וגגונים.
- חישוב לפי מהדורת 2008 שהועתק מפרויקט קודם, אחרי שהמהדורה הזו בוטלה [מקור 1] .
שאלות נפוצות
האם ת"י 414 חל גם על חיפוי?
כן. לפי דף התקן, מהדורת 2023 חלה על המבנה כולו, על חלקיו ועל אלמנטים שמחוברים אליו [מקור 1] . חיפוי, על הלוחות והעוגנים שלו, הוא אלמנט כזה.
מתי בוטלה המהדורה הקודמת?
ביום 5.7.2026, בתום שלוש שנים מהפרסום של מהדורת 2023 ברשומות [מקור 1] .
עד איזה גובה חל התקן?
אפשר להשתמש בטבלת עומסים של ספק המערכת?
טבלה של ספק מראה מה המערכת שלו עומדת בו, בתנאים שהוא בדק. עומס הרוח על הבניין שלכם תלוי במיקום, בגובה, בסביבה ובאזור בחזית [מקור 6] , ולכן מחשבים אותו לפרויקט ובודקים מולו את נתוני הספק.
איפה קוראים את הנוסח המלא?
במכון התקנים, שמוכר את התקן. מהדורת 2023 כתובה באנגלית, עם השינויים הלאומיים בעברית [מקור 1] . העמוד הזה מסכם את דף התקן במילים שלנו, ולא מצטט את התקן.
את שאר התקנים שחלים על חזית, מאבן ועד אש, ריכזנו במפת התקנים לחיפוי חוץ.
הסתייגות
ההסבר בעמוד הזה כללי. הוא מסכם את דפי התקן באתר מכון התקנים ומקורות על התקן האירופי, ולא מצטט את ת”י 414. הוא לא מחליף את נוסח התקן, שהנוסח המחייב שלו הוא של מכון התקנים, וגם לא חישוב סטטי לפרויקט מסוים.
מקורות
- ת"י 414 (2023), עומסים במבנים: עומסים כלליים, עומס רוח. דף התקן
- ת"י 414 (2008), עומסים אופייניים במבנים: עומס רוח. דף המהדורה הקודמת
- תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 5.06 (עומסים)
- ת"י 413 (2023), תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה. דף התקן
- EN 1991-1-4:2005, Eurocode 1, Actions on structures, Part 1-4: Wind actions (תחולה)
- Fiche Eurocode EN 1991-1-4: סיכום שיטת החישוב של עומסי רוח
- Eurocode Applied, wind pressure on side walls (מקדמים מקומיים וכלליים). מקור משני
- BS EN 1991-1-4:2026 has been published
- נושאי לימוד, קורס בנושא ת"י 414 (ינואר 2025)
- בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה