השיטה בקצרה
בחיפוי אבן רטוב האבן מחוברת מכנית לקיר הרקע, והמרווח שבין האבן לקיר מתמלא במלט או בבטון. בפועל מעגנים לקיר רשת פלדה, וקושרים אליה כל אבן בחוטים או בעוגנים. בישראל השיטה מוסדרת בת”י 2378 חלק 2, והתקנות מזכירות אותה בשמה. רוב הכשלים המתועדים בבניינים קיימים קשורים לשיטה הזו: קשירה חסרה, רשת שהחלידה ומים שנשארים במלט.
בכתבה משנת 2006 תוארה השיטה הרטובה כנפוצה מבין שיטות החיפוי [מקור 4] , ובבנייני מגורים ותיקים פוגשים אותה הרבה. לכן חשוב להבין איך היא בנויה ואיפה היא נכשלת. אם אתם רק בוחרים שיטה לבניין חדש, ההשוואה המלאה נמצאת במדריך חיפוי יבש או רטוב.
איך בנוי חיפוי אבן רטוב?
לפי ת”י 2378 חלק 2, בקיבוע רטוב האבן מחוברת לקיר הרקע באמצעים מכניים, והרווח בין האבן לקיר ממולא במלט או בבטון [מקור 2] . בבניין עצמו זה נראה כך, מבפנים החוצה:
- קיר הרקע. בטון או בלוקים.
- עוגנים ורשת. רשת מתכת שמוצמדת לקיר ומעוגנת אליו [מקור 4] .
- קשירה. כל אבן נקשרת לרשת בחוטים או בעוגן. בכתבה משנת 2006 תיארו מומחים חוטי ברזל מגולוונים שקושרים את האבן לרשת מגולוונת [מקור 4] .
- מילוי. מלט או בטון שממלאים את המרווח בין גב האבן לקיר [מקור 2] .
- האבן והמישקים. אבן טבעית שעומדת בת”י 2378 חלק 1, ומישקים ממולאים [מקור 1] .
התקן מתאר שתי שיטות ביצוע: שיטת ההרכבה ושיטת הבנייה [מקור 2] .
מה שמייחד את השיטה הוא שאין מאחורי האבן חלל. האבן, המלט והקיר הם גוש אחד. זה נותן לאבן תמיכה לכל גובהה, אבל גם אומר שמים שנכנסו מאחוריה נשארים במלט, ושאי אפשר להחליף אבן אחת בלי לחצוב.
על מה חל ת”י 2378 חלק 2?
החלק עוסק בקירות שמחופים באבן טבעית בשיטת הקיבוע הרטוב [מקור 2] . הוא פורסם ביום 30 בדצמבר 2005, אושר מחדש ביום 13 במאי 2013, ובא במקום מפרט קודם של מכון התקנים משנת 1994 [מקור 2] .
תקציר התחולה בדף התקן במכון התקנים מגדיר שני סוגי קירות [מקור 2] :
- קירות חוץ שגובה החיפוי שלהם עולה על 1.20 מ’. התקציר בדף נקטע מיד אחרי זה, ולכן לא ברור ממנו אם יש גם גובה מרבי.
- קירות פנים שגובה החיפוי בהם הוא 1.20 מ’ מעל הרצפה ויותר.
הסעיף על קירות פנים חשוב יותר ממה שנראה. קיר אבן גבוה בלובי, שמחופה בשיטה רטובה, נכנס לתחולה של חלק 2, ולא רק חזית הבניין. על קירות פנים: חיפוי פנים באבן ובפורצלן. כל חלקי הסדרה, עם המהדורות: ת”י 2378: המדריך לששת החלקים.
והתקנות?
פרט 14.03 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה מזכיר את השיטה בשמה. אבן טבעית לחיפוי צריכה לעמוד בת”י 2378 חלק 1, וחיפוי אבן טבעית בקיבוע רטוב מותקן לפי ת”י 2378 חלק 2 [מקור 1] . הפרט עצמו לא מגביל את השיטה לגובה מסוים, ולא אוסר עליה [מקור 1] . אם יש מגבלה, היא בתחולה של התקן.
למה הרשת מחלידה?
הרשת והחוטים יושבים בתוך המלט, מאחורי האבן, ואף אחד לא רואה אותם במשך שנים. הם מחזיקים רק כל עוד הפלדה שלמה.
בכתבה משנת 2006, אחרי שאריח שיש נפל מבניין מגורים, הסביר מומחה שקבלנים רבים ניסו לחסוך ולא השתמשו במתכת מגולוונת. לדבריו, אחרי כמה חורפים מה שמעגן את החיפוי מחליד, והאריח משתחרר [מקור 4] .
הגלוון הוא שכבת אבץ על הפלדה. לפי איגוד הגלוונים האמריקאי, הוא מגן בשתי דרכים: כמחסום, וכשכבה שמתאכלת במקום הפלדה. מוצרי הקורוזיה של אבץ תופסים נפח קטן בהרבה מאלה של פלדה, ולכן הם פחות סודקים את מה שסביבם [מקור 5] . במילים אחרות, פלדה לא מוגנת שמחלידה בתוך מלט גם מתנפחת.
מה חלק 2 דורש מהרשת, מהחוטים ומהעוגנים, ואיזה ציפוי או נירוסטה ליד הים?
למה אבנים נושרות מחיפוי רטוב?
החוליות בשרשרת הן האבן, הקשירה, הרשת, העוגן בקיר והקיר עצמו. כל אחת מהן יכולה להיכשל. מה שמתועד בישראל, כולל פסק דין משנת 2025 על חזית אבן בבניין מגורים, מפורט בעמוד למה אבני חיפוי נופלות. בקצרה:
- קשירה חסרה. כל אבן נקשרת בנפרד, באתר. נציג התאחדות הקבלנים אמר באותה כתבה משנת 2006 שאי אפשר לפקח על כל פועל, בבניין שיש בו בין עשרת אלפים לחמישים אלף אבנים [מקור 4] .
- רשת וחוטים שהחלידו. בעיקר כשלא השתמשו במתכת מגולוונת [מקור 4] .
- מים במלט. אין חלל שמנקז אותם החוצה.
- המקומות הרגישים. פינות, מעל פתחים, השורה התחתונה ואבני הקופינג. הפירוט בעמוד הכשלים.
אבן לא נופלת ביום שהותקנה. החלודה מתקדמת לאט, ולכן הנשירה מגיעה לפעמים שנים אחרי המסירה.
בניין קיים מחופה ברטוב: מה בודקים?
מתחילים בעיניים, מהקרקע ומהמרפסות: אבנים שיצאו מהמישור, מישקים פתוחים, סדקים וכתמי חלודה. בגובה, בודקים בהקשה, מפיגום או מסל הרמה, ורק אנשי מקצוע עם ציוד מתאים.
אחר כך פותחים. מוציאים אבן אחת או שתיים במקומות הרגישים, ורואים מה החזיק אותן: חוטים, רשת, עוגנים, ומה המצב שלהם. כשצריך מספרים, מכון התקנים עושה בדיקות שליפה לעוגנים ולמיתדים, לפי המפרט ההנדסי של מי שתכנן את המערכת [מקור 3] .
ראיתם אבן רופפת מעל מעבר, כניסה או חניה? הרחיקו אנשים מהאזור קודם, ורק אחר כך הזמינו בדיקה. על הבדיקה ועל חוות הדעת: חוות דעת לחיפוי חוץ.
יש אבנים רופפות בחזית?
שלחו תמונות של החזית ואת שנת הבנייה. נבדוק מה צריך לפתוח ואיפה מתחילים.
בדיקת ליקוי בחזית · נחזור אליכם בהקדם האפשרי.
מתי עוד בוחרים היום בקיבוע רטוב?
השיטה מותרת, ואפילו מוזכרת בתקנות בשמה [מקור 1] . בבניין חדש יש לה שלוש חלופות עיקריות, כל אחת עם חלק משלה בתקן: קיבוע יבש על עוגנים מכניים עם חלל מאחורי האבן [מקור 6] , הדבקה עם קיבוע מכני או בלעדיו, לפי גובה החיפוי [מקור 7] , וקיר כפול.
אם כבר בוחרים בשיטה, הפיקוח על הקשירה של כל אבן, ובמיוחד במקומות הרגישים, הוא חלק מהתכנון ולא תוספת. פירוט החלופות: חיפוי יבש, חיפוי אבן בהדבקה וקיר כפול (חצי יבש).
מה ההבדל בין חיפוי רטוב לחיפוי יבש?
ברטוב המרווח מאחורי האבן מלא במלט או בבטון [מקור 2] . ביבש האבן מקובעת באמצעים מכניים בלבד, ומאחוריה נשאר חלל, מאוורר או לא מאוורר [מקור 6] . ההשוואה המלאה: חיפוי יבש או רטוב.
האם מותר עדיין לחפות ברטוב?
כן. פרט 14.03 בתקנות קובע שחיפוי אבן טבעית בקיבוע רטוב מותקן לפי ת”י 2378 חלק 2 [מקור 1] . את גבולות התחולה, ובהם הגובה, בודקים בנוסח התקן [מקור 2] .
אפשר להחליף אבן אחת בחזית רטובה?
אפשר, אבל צריך לחצוב את האבן ואת המלט שמאחוריה, ולהתקין אבן חדשה עם קשירה או עוגן חדשים.
איך יודעים אם הבניין שלנו מחופה ברטוב?
בתוכניות ההגשה ובמפרט הבניין, אם יש. בלי מסמכים, פותחים אבן אחת ורואים מה יש מאחוריה: מלט ורשת, או חלל ועוגנים.
מי בודק חזית רטובה ישנה?
מהנדס, שבודק את מערכת העיגון ולא רק את פני האבן. ראו חוות דעת לחיפוי חוץ.
להמשך קריאה
- למה אבני חיפוי נופלות, ואיפה בחזית זה מתחיל
- חיפוי יבש או רטוב? השוואה בין ארבע שיטות
- ת”י 2378: המדריך לששת החלקים
- חיפוי אבן טבעית לחזיתות
יש לכם חזית רטובה שצריך לבדוק?
שלחו תמונות של החזית, את שנת הבנייה ומה ראיתם.
מקורות
- תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 14.03
- ת"י 2378 חלק 2: קירות מחופים באבן טבעית, קירות מחופים בקיבוע רטוב
- מכון התקנים הישראלי, בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה
- ynet, כתבה על אריח שיש שנפל מבניין מגורים (4.9.2006). מקור משני
- American Galvanizers Association, Hot dip galvanized reinforcing steel (rebar) in concrete applications
- ת"י 2378 חלק 3: קירות מחופים בקיבוע יבש
- ת"י 2378 חלק 4: קירות מחופים בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכני