עיקרי התקן
ת”י 2378 הוא התקן הישראלי לקירות שמחופים באבן טבעית, והוא מחולק לשישה חלקים. חלק 1 קובע את הדרישות מהאבן עצמה ודרישות כלליות מכל מערכת חיפוי, וכל אחד מחלקים 2 עד 6 עוסק בשיטת קיבוע אחת. בפרויקט חלים תמיד חלק 1 והחלק של השיטה שנבחרה. התקנות מזכירות בשמם את חלק 1 ואת חלק 2.
מצב החלקים
| חלק | מהדורה ועדכונים | דף התקן |
|---|---|---|
| ת”י 2378-1 | מהדורת יוני 2012. גיליון תיקון 10/2015, גיליון תיקון 4/2021 ותיקון טעות 9/2024 (י”פ 12720) | מכון התקנים |
| ת”י 2378-2 | פורסם 30.12.2005, אושר מחדש 13.5.2013. גיליון תיקון בשלב הערות הציבור מאז 17.8.2023 | מכון התקנים |
| ת”י 2378-3 | פורסם 31.12.2010, אושר מחדש 28.11.2021 | מכון התקנים |
| ת”י 2378-4 | פורסם 22.1.2012. גיליון תיקון 9/2014, גיליון תיקון 12/2023 ותיקון טעות 9/2024 | מכון התקנים |
| ת”י 2378-5 | פורסם 31.1.2011, אושר מחדש 28.11.2021 | מכון התקנים |
| ת”י 2378-6 | פורסם 29.6.2012 | מכון התקנים |
הנתונים בטבלה לקוחים מדפי התקן באתר מכון התקנים [מקור 2] [מקור 3] [מקור 4] [מקור 5] [מקור 6] [מקור 7] [מקור 8] . לפני כל פרויקט חוזרים לדף ובודקים אם יצאה מהדורה חדשה או נוסף גיליון תיקון.
למה ת”י 2378 מחייב?
התקן מחייב דרך התקנות. פרט 14.03 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש”ל 1970, קובע שחיפוי מותקן לפי תקן ישראלי כשיש תקן לסוג החיפוי [מקור 1] . באבן טבעית הפרט מציין שני חלקים בשמם: האבן צריכה לעמוד בחלק 1, וחיפוי בקיבוע רטוב מותקן לפי חלק 2.
חלקים 3 עד 6 לא מוזכרים בפרט בשמם. הם חלים מכוח ההוראה הכללית שבתחילתו: אם יש תקן לסוג החיפוי, מתקינים לפיו.
סיכמנו לפי הנוסח המעודכן של התקנות. הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות. את התקנים לחומרים האחרים, לרוח ולאש ריכזנו במפת התקנים לחיפוי חוץ.
ששת החלקים בטבלה אחת
| חלק | השם, בקיצור | מה הוא מכסה (במילים שלנו) | להרחבה |
|---|---|---|---|
| חלק 1 | אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות | האבן עצמה, ודרישות מכל מערכת חיפוי. חל לצד כל חלק אחר | חיפוי אבן טבעית |
| חלק 2 | קיבוע רטוב | חיבור מכני לקיר הרקע, ומלט או בטון שממלאים את המרווח | חיפוי אבן רטוב |
| חלק 3 | קיבוע יבש | אמצעים מכניים בלבד, עם חלל מאוורר או לא מאוורר | חיפוי יבש |
| חלק 4 | הדבקה בשילוב קיבוע מכני | הדבקה בלבד, או הדבקה עם עוגן משלים, לפי גובה החיפוי | חיפוי אבן בהדבקה |
| חלק 5 | אלמנטים טרומיים ושיטות מתועשות | אלמנטים עם פני אבן שנוצקים מראש או במקומם | פירוט בהמשך |
| חלק 6 | קיר כפול | נדבכי אבן שמעוגנים מכנית לקיר רקע, עם חלל ריק | חיפוי חצי יבש (קיר כפול) |
מונחים שחוזרים בסדרה
המונחים האלה חוזרים לאורך העמוד, ושווה להכיר אותם לפני הפירוט:
- קיר רקע: הקיר הנושא, מבטון או מבלוקים, שאליו מעוגנים האבן או תת המבנה [מקור 4] [מקור 20] .
- קיבוע ועיגון: קיבוע הוא הדרך שבה האבן מחוברת, למשל בפין, בעוגן נסתר או בדבק. עיגון הוא החיבור של המערכת לקיר הרקע, דרך עוגן שנכנס לבטון או לבלוק.
- חלל מאוורר: המרווח שבין גב האבן לקיר או לבידוד, שדרכו עובר אוויר ומתנקזים מים [מקור 18] .
- נדבך: שורה של אבנים באותו גובה. המונח מופיע בהגדרה של הקיר הכפול בחלק 6 [מקור 7] .
- זוויתן תמיכה: פרופיל מתכת זוויתי שעליו נשענת שורת האבן התחתונה. השורה הזאת היא אחד המקומות הרגישים לנשירה [מקור 17] .
- קופינג: אבן שמכסה את ראש המעקה או הקיר. אם היא לא מקובעת, היא עלולה ליפול [מקור 17] .
על המצגת של אדיט. כמה מהנתונים בעמוד, כמו עומסי שליפה, מקדמי ביטחון וסוג הנירוסטה, לא לקוחים מנוסח התקן. המקור שלהם הוא מצגת מקצועית של חברת אדיט משנת 2018, “עיגון לחיפוי אבן מתוך ת”י 1872/2378” [מקור 20] . זה מקור משני, ועוד לא בדקנו אותו מול הנוסח העדכני של התקן. בכל מקום בעמוד שכתוב בו “המצגת”, הכוונה למסמך הזה.
למה חלק 1 חל בכל פרויקט?
חלק 1 עוסק בשני נושאים שלא תלויים בשיטת הקיבוע: מה נדרש מהאבן, ומה נדרש מכל מערכת חיפוי באבן [מקור 2] . שמו המלא הוא “קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי”, ובכל פרויקט קוראים אותו יחד עם החלק של השיטה.
לפי חלק 1 בודקים את תכונות האבן, כמו ספיגות וחוזק בכפיפה. אלה גם הבדיקות שנעשו לאבן בפסק הדין משנת 2025, שמתואר בהמשך העמוד [מקור 17] .
בפועל בודקים את האבן במעבדה לפני האספקה, ולא אחרי שהיא כבר על הקיר [מקור 17] . נתוני ספיגות וחוזק שונים מאוד בין מחצבות, ולכן תעודה של מחצבה אחת לא מעידה על אבן ממחצבה אחרת [מקור 21] .
מה מכסה חלק 2 (קיבוע רטוב)?
בקיבוע רטוב האבן מחוברת מכנית לקיר הרקע, והמרווח שבין האבן לקיר מתמלא במלט או בבטון. החלק כולל שתי דרכי ביצוע: שיטת הרכבה ושיטת בנייה [מקור 3] . לפי התחולה בדף התקן, הוא חל על קירות חוץ שגובה החיפוי בהם עולה על 1.20 מ’, ועל קירות פנים שגובה החיפוי בהם 1.20 מ’ ומעלה מעל הרצפה [מקור 3] .
בבניינים שחופו כך יש בדרך כלל רשת פלדה שמעוגנת לקיר, אבנים שקשורות אליה בחוטים או בעוגני נירוסטה, ומלט מאחוריהן. זו השיטה הוותיקה שנפוצה בבנייני מגורים, ולצד חלק 1 זה החלק השני שהתקנות מזכירות בשמו.
לשיטה יש היסטוריה מתועדת בירושלים. אבן נסורה נפוצה שם מתחילת שנות השישים, כי הייתה זולה וקלה יותר, ומשנות השמונים התחילו לנשור אבנים מחזיתות כאלה. בין הגורמים שתועדו היו הבדלי תנועה תרמית בין שלד הבטון למלט הרך, וחללים במלט שהתמלאו במי גשם [מקור 22] .
בחזית קיימת מתחילים מהמקומות הרגישים לנשירה: פינות הבניין, מעל פתחים, השורה התחתונה שעל הזוויתן ואבני הקופינג [מקור 17] .
הדבר השני שבודקים הוא קורוזיה. לפי מומחים שצוטטו בכתבה משנת 2006, כשמוותרים על רשת ועל חוטים מגולוונים, החלודה מרופפת את האבנים אחרי כמה חורפים [מקור 19] . על הגורמים לנשירה ועל המקומות שבהם היא מתחילה: למה אבני חיפוי נופלות.
לפי המצגת, בקיבוע רטוב עושים את בדיקות השליפה על קיר רקע בלי טיח ובלי רשת. העומס המינימלי בכשל הוא 150 ק”ג לעוגן, ולמ”ר הוא 450 ק”ג, ומספר הבדיקות הוא 6 עד 15, לפי השטח [מקור 20] .
וחלק 2 עוד עשוי להשתנות. לפי דף הוועדה במכון התקנים, גיליון תיקון לחלק 2 נמצא בשלב הערות הציבור מאז 17.8.2023 [מקור 8] .
חלק 3 (קיבוע יבש) והחזית המאווררת
בקיבוע יבש האבן מחוברת לקיר הרקע באמצעים מכניים בלבד. אין מלט ואין דבק שנושאים את המשקל, ומאחורי האבן יש חלל, מאוורר או לא מאוורר [מקור 4] . התחולה רחבה: קירות פנים וחוץ, משטחים אנכיים, אופקיים ומשופעים שאינם ריצוף, וגם הסביבה של פתחים.
על החלק הזה נשענת חזית אבן מאווררת. בחזית כזו מים שעברו דרך המישקים יוצאים דרך החלל שמאחורי האבן [מקור 18] . איך החלל עובד ומה מתכננים בו: חזית מאווררת.
בתכנון, כל אבן מקבלת עוגנים משלה, ולכן אפשר לחשב את כל הדרך שהעומס עושה: מהאבן לעוגן שלה, משם לתושבת או לפרופיל, ומשם לעוגן שבקיר. המצגת קובעת שאת העוגנים בקיבוע יבש מחשבים במקדם ביטחון 4, ומחברים אותם לבטון או לפלדה בלבד. היא מציינת גם את החומר: נירוסטה 316 בסביבה ימית (עד 500 מ’ מהים) או מזוהמת, ונירוסטה 304 בשאר המקומות [מקור 20] .
גם האבן צריכה להתאים לעוגן. עוגן Undercut, שננעל בקדח מורחב בגב האבן, מגיע עם אישור טכני אירופי (ETA) משלו. האישור ETA-06/0253, למשל, מכסה רק אבנים טבעיות שמופיעות ברשימה שבו לפי EN 1469, ורק אבן תקינה בלי סדקים [מקור 13] . לכן לפני שמתכננים עוגן נסתר, בודקים שהאבן שנבחרה מופיעה באישור.
באתר בודקים שהעוגן מתאים לקיר שהוא נכנס אליו: עוגן שמחזיק בבטון לא בהכרח מחזיק בבלוק. בבדיקות השליפה, המפרט של מתכנן המערכת קובע מה בודקים ובאיזה עומס [מקור 12] .
על השיטה עצמה, כולל תנועה תרמית ונקודות קבועות ומחליקות: חיפוי יבש (תלייה יבשה).
הדבקה לפי חלק 4, ומתי צריך גם עוגן
חלק 4 (“קירות מחופים בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכני”) מסדיר שתי אפשרויות: הדבקה בלבד, או הדבקה בשילוב קיבוע מכני. מה שמכריע ביניהן הוא גובה החיפוי [מקור 5] .
את סף הגובה לא כתבנו כאן, כי עוד לא אימתנו אותו מול הנוסח שבתוקף ומול גיליונות התיקון. לפני שמחליטים על הדבקה בלבד, בודקים אותו בתקן עצמו.
כשמשלבים, העוגן המשלים הוא הגיבוי. אם ההדבקה של אבן מסוימת נכשלת, הוא מחזיק אותה. המצגת מפרטת דרישות לעוגן הזה: חומר, עומס כשל, עומק התקנה ומתי נדרש עוגן שני [מקור 20] . הפירוט, עם דוגמת חישוב למשקל של אבן, נמצא בהשוואה בין חיפוי יבש לאבן בהדבקה.
לפי אותה מצגת, כשמכון התקנים בודק חיפוי בשיטה הזו, חופרים סביב האבן [מקור 20] . לחלק 4 נוספו גיליונות תיקון בספטמבר 2014 ובדצמבר 2023, ותיקון טעות בספטמבר 2024, ולכן מי שעובד מעותק ישן של התקן צריך לבדוק מה השתנה.
מתי מתאים להדביק, ועל איזה קיר: חיפוי אבן בהדבקה.
מה מכסה חלק 5 (טרומי ומתועש)?
חלק 5 מכסה אלמנטים עם פני אבן שנוצקים מראש, במפעל או באתר, או במקומם הסופי בטפסנות מתועשת [מקור 6] . באלמנט כזה האבן נוצקת יחד עם הבטון, ונעשית חלק ממנו.
בשוק קוראים לפעמים “שיטת ברנוביץ” לשיטה שבה האבן היא חלק מיציקת קיר החוץ [מקור 22] .
בתכנון, חלק מההחלטות עוברות מהאתר למפעל ולתבנית: איך האבן נקשרת לבטון, ואיך האלמנט מתחבר לשלד. לאבן מלאכותית יש מקבילה נפרדת, ת”י 1872 חלק 5.1 וחלק 5.2. חלק 5.1 עוסק בקיבוע באבזרי מתכת, וחלק 5.2 ביחידות עם מגרעים [מקור 12] .
חלק 6 והקיר הכפול
בקיר כפול האבן מונחת בנדבכים ומעוגנת מכנית לקיר רקע. בין האבן לקיר נשאר חלל ריק, מאוורר או לא מאוורר [מקור 7] .
בשמות החלקים של התקן אין “חצי יבש”. זה כינוי מהשוק, ובדרך כלל מתכוונים בו לשיטה הזו. לכן כדאי לבדוק בכל מפרט ובכל הצעת מחיר לאיזה חלק בתקן הכוונה.
גם כאן המספרים מהמצגת: את כוח המתיחה בעוגני קיר כפול מחשבים במקדם 6 לעוגני ניילון ובמקדם 4 לשאר העוגנים [מקור 20] .
איך השיטה בנויה ומתי היא מתאימה: חיפוי חצי יבש (קיר כפול).
איך קוראים את הסדרה בפרויקט?
זה סדר העבודה, בפרויקט חדש ובבדיקה של חזית קיימת:
- מזהים את השיטה. לפיה בוחרים את החלק: רטוב, יבש, הדבקה, טרומי או קיר כפול. חלק 1 נכנס תמיד.
- בודקים מהדורה ותיקונים. בדף התקן רואים מתי הוא פורסם, אם אושר מחדש, ואילו גיליונות תיקון ותיקוני טעות יש לו. בבניין קיים בודקים איזה נוסח חל במועד ההיתר [מקור 17] .
- מוסיפים את תקני העומסים. פרט 5.06(א) בתקנות מחייב לכלול בחישובים הסטטיים עומס שימושי לפי ת”י 412, עומס רוח לפי ת”י 414 ועומס רעידת אדמה לפי ת”י 413 [מקור 1] . המהדורה של ת”י 414 משנת 2023 חלה במפורש גם על רכיבים מחוברים כמו חיפוי [מקור 10] . ← עומסי רוח לפי ת”י 414
- בודקים את העוגנים מול הקיר. עושים בדיקות שליפה באתר, לפי המפרט של מתכנן המערכת [מקור 12] .
- מוודאים שהאבן טבעית. לאבן מלאכותית יש סדרה אחרת, ת”י 1872 (פירוט בסוף העמוד).
מה עוד נכנס לתכנון של חזית אבן?
ת”י 2378 עוסק באבן ובשיטת הקיבוע שלה, אבל חזית אבן נשענת גם על מסמכים אחרים. כדאי לדעת מראש אילו מהם ייכנסו למפרט:
- עומסים. רוח לפי ת”י 414 (2023), ורעידות אדמה לפי ת”י 413 (2023). המהדורות הקודמות של שניהם בוטלו ביום 5.7.2026 [מקור 10] [מקור 11] .
- עוגנים בבטון. לפי המצגת, בשנת 2018 לא היה בישראל תקן לעיגון, והשתמשו במסמך האירופי ETAG 001, שאינו מחייב [מקור 20] . לפי EOTA, היום מתכננים עוגנים בבטון לפי EN 1992-4:2018, ואת העוגנים המודבקים מעריכים לפי EAD 330499 [מקור 15] .
- ערכת חזית מאווררת. כשהחיפוי מותקן כערכה שלמה, עם תת מבנה ועוגנים, יש לה מסמך הערכה אירופי משלה, EAD 090062. אישורי ETA שניתנים לפיו מניחים אורך חיים של 25 שנים לפחות [מקור 14] .
- נירוסטה ליד הים. המצגת מציינת נירוסטה 316 עד 500 מ’ מהים בקיבוע יבש, ועד 1,000 מ’ בת”י 1872 חלק 2 לאבן מלאכותית. הטווחים שונים בין מקורות, והמרחק נקבע בתכנון [מקור 20] .
- אש. אבן לא נכללת בכלל האש לחיפוי מתכתי (פרט 3.7.1.6), אבל בחזית מאווררת עם בידוד דליק, חלל האוורור עלול לפעול כמו ארובה בשריפה, ולכן מתכננים בו חסמי אש [מקור 1] [מקור 16] .
מה בודקים באתר לפי התקן?
אלה נקודות הבדיקה שעולות מהמקורות שבידינו:
- תעודת מעבדה לאבן לפי חלק 1, ששייכת לאבן שמגיעה בפועל לאתר.
- סוג קיר הרקע מול סוג העוגן, ותוצאות בדיקות השליפה מול המפרט.
- חומר העוגנים, הרשת והתושבות מול המרחק מהים.
- המקומות הרגישים: פינות, מעל פתחים, השורה התחתונה שעל הזוויתן ואבני הקופינג [מקור 17] .
- בחזית מאווררת: שהחלל נשאר פתוח לניקוז ולאוורור.
בונים חזית אבן ורוצים לדעת איזה חלק חל עליה?
שלחו את חזיתות האדריכלות, את סוג קיר הרקע ואת האבן שנבחרה. נבדוק את השיטה מול התקן, ונפרט מה צריך לחשב ומה לבדוק באתר. בקשת הצעת מחיר, או בהודעת WhatsApp. נחזור אליכם בהקדם האפשרי.
מה מלמד פסק הדין משנת 2025 על התקן?
פסק הדין מראה איך בוחנים את ת”י 2378 בפועל, בחזית שעומדת כבר שנים. הוא ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ביום 27.5.2025, ועסק בבניין מגורים שבו נטענו התפוררות ונשירה של אבני חיפוי [מקור 17] .
שני דברים עולים ממנו לגבי התקן:
- הנוסח הקובע הוא זה שחל במועד ההיתר. המומחה מטעם בית המשפט בדק את האבן לפי חלק 1 וחלק 2 בנוסח שהיה בתוקף אז, ולא לפי הנוסח של היום.
- אבן תקינה לא מספיקה. האבן עמדה בתקן הספיגות, “לא בהצטיינות” לדברי המומחה, אבל הקשירה במקומות הרגישים לא עמדה בדרישות.
כל הממצאים, כולל המקומות שבהם נמצאה קשירה חסרה ומקור הרטיבות, מפורטים בעמוד למה אבני חיפוי נופלות.
בתיק היו גם חוות דעת סותרות של מומחי הצדדים. מומחה אחד המליץ להחליף את כל האבן, והשני טען שהמערכת יציבה. בין עמדות כאלה מכריעים בבדיקות מעבדה ובבדיקה בשטח לפי חלקי התקן.
ת”י 2378 או ת”י 1872?
על אבן מלאכותית חלה סדרה אחרת, ת”י 1872 [מקור 9] [מקור 12] . חלק 1 עוסק ביחידות האבן, חלק 2 בקיבוע רטוב, חלק 4 בהדבקה (עם קיבוע מכני או בלעדיו), וחלק 5.1 וחלק 5.2 באלמנטים טרומיים ובשיטות מתועשות.
ת”י 1872 חלק 4, שפורסם ביום 28.2.2017, דורש למנות אחראי לתכנון ההנדסי ולקבוע מערכת בקרת איכות כבר בשלב התכנון [מקור 9] . הוא גם מתיר במפורש הדבקה בלבד.
ואם על הקיר יש אריחי קרמיקה או גרניט פורצלן, התקן הוא ת”י 1555, ולא ת”י 2378. ← גרניט פורצלן בחזית
שאלות נפוצות
כמה חלקים יש בת”י 2378, ומה ההבדל ביניהם? שישה. חלק 1 עוסק באבן ובדרישות הכלליות, וחלקים 2 עד 6 עוסקים בשיטות: קיבוע רטוב, קיבוע יבש, הדבקה בשילוב קיבוע מכני, אלמנטים טרומיים וקיר כפול. בכל פרויקט חלים חלק 1 והחלק של השיטה.
איזה חלק חל על חזית אבן מאווררת? חלק 3, קיבוע יבש: אבן שמחוברת לקיר באמצעים מכניים בלבד, עם חלל מאוורר או לא מאוורר מאחוריה [מקור 4] . ← חיפוי יבש
האם ת”י 2378 חל גם על חיפוי פנים? חלק 3 חל במפורש על קירות פנים וחוץ [מקור 4] . גם חלק 2 חל על קירות פנים, כשגובה החיפוי 1.20 מ’ ומעלה מעל הרצפה [מקור 3] , וחלק 4 חל על הדבקה בקירות פנים וחוץ [מקור 5] . בחיפוי פנים גבוה, למשל בלובי, בודקים את התחולה של החלק הרלוונטי לפני התכנון. ← חיפוי פנים
מותר להדביק אבן בלי עוגן מכני? תלוי בגובה. חלק 4 קובע לפי גובה החיפוי אם מספיקה הדבקה בלבד, או שנדרש גם קיבוע מכני [מקור 5] . את הסף בודקים בנוסח העדכני של התקן ובגיליונות התיקון. ← חיפוי יבש או אבן בהדבקה?
הבניין נבנה לפני שנים. לפי איזה נוסח בודקים אותו? חזית קיימת בודקים לפי הנוסח שחל במועד ההיתר, כמו בפסק הדין משנת 2025 שמתואר למעלה [מקור 17] . כשמתכננים תיקון או החלפה של חיפוי היום,. ← בדיקת חזית וסקר חיפוי
איפה אפשר לקרוא את הנוסח המלא? במכון התקנים, שמוכר את התקנים. באתר המכון יש לכל חלק דף עם התחולה, המהדורה והתיקונים, והקישורים לדפים האלה מופיעים בטבלת מצב החלקים וברשימת המקורות. העמוד הזה מסכם את התקן במילים שלנו, ולא מצטט אותו.
הסתייגות
ההסבר בעמוד הזה כללי, והוא מסכם את תחולת התקן במילים שלנו. הוא לא מחליף את נוסח התקן עצמו (הנוסח המחייב הוא של מכון התקנים), וגם לא חוות דעת הנדסית לפרויקט מסוים. לפני כל החלטה בתכנון או בביצוע בודקים את המהדורה ואת גיליונות התיקון שבתוקף, ואת התנאים בבניין עצמו.
מקורות
- תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, התוספת השנייה, פרט 14.03 ופרט 5.06
- ת"י 2378 חלק 1, קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי
- ת"י 2378 חלק 2, קירות מחופים בקיבוע רטוב
- ת"י 2378 חלק 3, קירות מחופים בקיבוע יבש
- ת"י 2378 חלק 4, קירות מחופים בשיטת ההדבקה בשילוב קיבוע מכני
- ת"י 2378 חלק 5, אלמנטים טרומיים מחופים ושיטות חיפוי מתועשות באתר
- ת"י 2378 חלק 6, קירות מחופים בשיטת הקיר הכפול
- מכון התקנים, ועדה 511041: חיפוי באבן טבעית בקיבוע רטוב ובקיר כפול (סטטוס גיליון תיקון)
- ת"י 1872 חלק 4, חיפוי באבן מלאכותית: הדבקה בשילוב קיבוע מכני או הדבקה בלבד
- ת"י 414 (2023), עומסים במבנים: עומסים כלליים, עומס רוח
- ת"י 413 (2023), תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה
- מכון התקנים הישראלי, בדיקות גמר: חיפוי, טיח ושליפה
- DIBt, ETA-06/0253, עוגן Undercut KEIL KH לאבן טבעית לפי EN 1469 (2016)
- EAD 090062-01-0404, ערכות חיפוי לקיר חוץ בקיבוע מכני (חזית מאווררת)
- EOTA Technical Reports: EN 1992-4:2018 ומסמך EAD 330499 לעוגנים בבטון
- Influence of Horizontal and Vertical Barriers on Fire Development for Ventilated Façades. מקור חלקי
- בית המשפט המחוזי מרכז לוד, ת"א 28000-11-17, פסק דין מיום 27.5.2025 (חזית אבן, ת"י 2378 חלק 1 וחלק 2)
- AIVC, עקרון מסך הגשם בחזיתות
- ynet, נפילת אריח שיש מבניין מגורים (4.9.2006). מקור משני
- אדיט, עיגון לחיפוי אבן מתוך ת"י 1872/2378 (מצגת, 2018). מקור משני
- Wikipedia, Jerusalem stone (ספיגות וחוזק לפי מחצבה). מקור משני
- ויקיפדיה, אבן נסורה (נשירה בירושלים, ושיטת ברנוביץ). מקור משני